בש"פ 3594-23 בש"פ 3594-23

לאחר עיון בתיק ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי דין הערר להידחות.

כפי שעולה מטענותיו של בא כוח העורר, העורר הודה לפחות במרבית העבירות נושא כתב האישום. אכן, ישנה משמעות רבה לאפשרות שיקומו של כל עבריין וקל וחומר לאפשרות שיקומו של עבריין כמו העורר דנן, וזאת הן לאור האינטרסים של העורר עצמו והן ובעיקר לאור האינטרסים של החברה בכללותה בהתייחס לאפשרות שהעורר ימצה את תקופת המאסר שלו ויחזור לחברה. נסיבות אלה מחייבות כמובן ניסיון להביא לכך שהוא לא יחזור לבצע את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום באותה עת.

יחד עם זאת, ככל שאכן ייגזר עונש מאסר על העורר בסופו של דבר, ומובן שאינני מחווה בשלב זה דעה ביחס לכך, חזקה על שירות בתי הסוהר שינסה לדאוג לתהליך שיקום של העורר במסגרת זו. תהליך כזה, ככל שיתקיים במסגרת שב"ס, עשוי אם כן להביא לתוצאה הרצויה והמקווה של שיקומו של העורר.

מנגד, אפשרות לשחרר את העורר בתנאים מגבילים כבר בשלב זה היא אפשרות הטומנת בחובה סיכונים לא מבוטלים וזאת לאור מכלול האמור בכתב האישום.

בנסיבות אלה, אינני סבורה כי מן הראוי לאפשר את חלופות המעצר שהוצעו בדיונים בבית המשפט המחוזי, ודינו של הערר לכן להידחות.