בש"פ 3605/97 אברמוב אלכסנדר נ. מדינת ישראל

ב"כ של העורר לא חלק - לצורך הדיון - על כך שכמויות הסם שצוינו בכתב האישום נמצאו בהחזקת העורר והתמקד בטענה לחלופת מעצר. לטענתו, עבר העורר תהליך גמילה בהיותו צורך סמים וכמויות הסם שהחזיק בביתו היו לשימושו העצמי בתקופה בה היה ב"מעצר בית" בשל נהיגה בעת פסילה. מדובר בשתי אריזות ניילון שבאחת מהן - 0.85 ג' הרואין ובשניה 1.1109 גרם הרואין ושתי שקיות ניילון שבאחת קנאבוס במשקל 26.7175 גרם - ובשניה 1.7904 גרם. כמויות אלה אינן לכאורה ולפי החזקה שבדין, לצריכה עצמית. לטענת העורר נזקק הוא לסם עקב מצב בריאות רעוע בעקבות פציעה בתאונה וכמו כן, נמצאים הוא ואשתו בטפול הפריה והמעצר יקטע טפול זה.

ב"כ המשיבה מסכים לכך כי כמות הסם שנמצאה בהחזקתו של העורר היא לכאורה קטנה. עם זאת ציין כי קיימת אינדיקציה לכך שאין היא מיועדת לצריכה עצמית, כגון ה"מאזניים" שנמצאו בפח האשפה.

העורר נמצא בעיכוב בצוע לפני ערעור בתיק בו נגזרו עליו 3 שנות מאסר והופעל בו מאסר על תנאי. העבירות בוצעו בתקופת "מעצר בית". לעורר יש עבירות קודמות של אלימות, רכוש, החזקת סם, בריחה ממעצר, התחזות לאדם אחר וקיים חשש להמלטות. הוא נהנה בעבר מחפיפת עונשים ומעונש שאינו אפקטיבי.

התלבטתי לא מעט בשאלת חלופת המעצר. מחד גיסא מדובר בצורך סמים שנמצאה אצלו כמות סמים לא גדולה יחסית. העורר סובל מבעיות רפואיות שונות ביניהן טפול הפריה, שנפסק חודשים. מאידך גיסא לפנינו אדם בעל עבר פלילי עשיר שבחר את העבריינות כדרך חיים ואינו מגלה סימנים של ניסיון לזנוח דרך זו ולעלות על דרך הישר. עברו זה עומד לו לרועץ בדרך של חלופת מעצר שספק אם יעמוד בתנאיה.

לאחר ששקלתי את הנסיבות כולן ועל אף הספקות שהעליתי סבורתני כי ניתן לבדוק חלופת מעצר שתתן לעורר הזדמנות להוכיח את רצינות כוונותיו ואת יכולתו להלך בתלם שיותווה לו על ידי בית המשפט. התנאים צריכים להיות חמורים, עם ערבות כספית במזומן וערבות הולמת של מי שניתן לממשה נגדו וזאת כדי למנוע מהעורר להימלט מאימת הדין או לעבור עבירות בתקופת החלופה.

אני מורה על כן על חלופת מעצר. התיק יחזור לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את תנאי החלופה ואת מקום בצועה ויבדוק את הערבויות והערבים. אם יפר העורר תנאי מהתנאים שיקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, ייעצר מיד.