בש"פ 3617/10 מדינת ישראל נ. פלוני

לפניי בקשה להארכת מעצר חמישית בתשעים ימים, החל מיום 28.5.10 או עד למתן פסק הדין בפ''ח 1165/08 בבית משפט המחוזי בבאר שבע.

1.

בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע מיוחסים למשיב שישה אישומים בגין עבירות של מגע עם סוכן חוץ, חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, אימונים צבאיים אסורים, קשירת קשר לפשע, עבירות נשק, וניסיון לרצח. באישום הראשון נטען שבשנת 2003 הצטרף המשיב לתנועת החמא''ס. לאחר הצטרפותו התגייס המשיב לחוליה של החמא''ס לצורך פעילות צבאית שבמסגרתה עבר אימונים צבאיים. בשנת 2005 השתתף המשיב ביחד עם חברי החוליה בביצוע שמירות באזור סג'עיה אשר נועדו למנוע את כניסת צה''ל לאזור. בזמן השמירות היה המשיב חמוש ברובה סער, שלושה רימוני יד, כאשר בנוסף לכך חברי החוליה נשאו מטעני צד ומטול פצצות R.P.G . כמו כן, הטמינו חברי החוליה בכל שמירה שני מטעני חבלה במשקל כ-30 ק''ג במטרה להדוף את כוחות צה''ל ולהרחיקם מהמקום.

2.

באישום השני נטען שבמהלך שנת 2005 השתתף המשיב באימון צבאי נוסף אשר נמשך כחודש ימים. לאחר האימון הצטרף המשיב לכוח הביצועי של החמא''ס, ואשר במסגרתו שימש כמאבטח ומלווה חמוש בנשק של פעילי חמא''ס בכירים. באישום השלישי נטען שבשנת 2005 קשר המשיב עם עוד ארבעה פעילי חמא''ס קשר להניח מטען חבלה על מנת להפעילו כנגד אוטובוס ישראלי אשר מסיע חיילי צה''ל ופועלים ישראלים. באישום הרביעי נטען שבמהלך שנת 2006

המשיב ועוד שני פעילי חמא''ס קשרו קשר לירות טילים לעבר נחל עוז בישראל, כאשר אחד מהטילים נורה בפועל לשטח ישראל. באישום החמישי נטען שסמוך לשנת 2008 נפגש המשיב בבית קרוב משפחתו עם סוחר אמצעי לחימה ממצרים והסכים לתווך בעסקת נשק אשר לא יצאה אל הפועל בינו לבין פעיל בג'יהאד האסלאמי הפלשתיני. באישום השישי נטען כי לקראת סוף שנת 2007 עזב המשיב את פעילותו בחמא''ס והצטרף לפעילות גדודי חללי אלאקצא, שם שימש כמלווה ומאבטח נושא נשק של בכיר בגדודי חללי אלאקצא.

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט א' ואגו) קיבל את הבקשה בהסכמת הצדדים. בארבע הבקשות הקודמות להארכת מעצר המשיב בתשעים ימים, קיבל בית המשפט את הבקשה, כאשר רק בפעם הראשונה הדבר נעשה ללא הסכמת בא כוח המשיב.

4.

באת כוח המבקשת טוענת שיש להאריך את מעצרו של המשיב בשל המסוכנות הנשקפת לציבור כתוצאה מן המעשים החמורים המיוחסים לו. בנוסף טענה באת כוח המבקשת שמתעורר חשש שאם המשיב ישוחרר לחלופת מעצר הוא עלול להימלט מן הדין, וזאת עקב היותו תושב רצועת עזה ולנוכח העונש הכבד הצפוי לו, אם יורשע. לבסוף טוענת באת כוח המבקשת שהמשפט נמצא כעת בעיצומו, ועל כן לא צפוי להימשך עוד זמן רב.

5.

בא כוח המשיב טוען שאין להאריך את מעצרו של המשיב תוך שהוא מדגיש מספר טיעונים עיקריים. ראשית, טוען בא כוח המשיב שרמת המסוכנות של המשיב איננה גבוהה. טענה זו הוא מבסס על כך שהמשיב ובני משפחתו לחמו והתנגדו לארגון החמא''ס, ועל כך שהמשיב שימש בשנים האחרונות כמאבטח של בכיר ברשות הפלסטינאית אשר משתתף כיום בשיחות השלום עם ישראל. עוד טוען בא כוח המשיב שחל עיכוב ניכר בניהול ההליך המשפטי כנגד המשיב, אשר נגרם עקב אי הגשת תעודת חיסיון בזמן על ידי המבקשת, ושגם כיום לאחר שנתיים ממועד הגשת כתב האישום עדיין יש עיכובים בדיונים אשר נובעים מהתנגדות לשאלות שהופנו לעדים. לבסוף טוען בא כוח המשיב, שהוא מודע לבעייתיות שקיימת בלמצוא חלופת מעצר ראויה לתושב העיר עזה, אך עם זאת מציע שישחררו את המשיב לחלופת מעצר אצל איש בכיר ברשות הפלשתינאית היושב ברמאללה.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אכן ככל שזמן המשפט מתארך משקלן של החששות מפני מסוכנות הנשקפת מהנאשם הולך ופוחת, ומנגד משקל הזכות לחירות של הנאשם הולך ומתחזק (בש''פ 22/07 מדינת ישראל נ' ז'אנו

(לא פורסמה, 24.1.2007)). עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם על אף התמשכות הליכי המשפט עדיין יהיה על השופט להאריך את מעצרו של הנאשם. הדברים אמורים בעיקר במקרים בהם מיוחסות לנאשם עבירות חמורות וכאשר מידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם היא גבוהה (בש''פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסמה, 21.2.2007)). כזהו המקרה אשר בפניי.

7.

אכן ההתארכות במשפטו של המשיב כתוצאה מהעיכוב שחל בהוצאת תעודת החיסיון הייתה משמעותית ובלתי מתקבלת על הדעת, כך שכעת מדובר על הארכה חמישית של מעצרו של המשיב. אין לי אלא להצטרף לביקורת שהביע השופט דנציגר במסגרת הארכת המעצר הראשונה בהחלטתו מיום 21.5.2009. אכן קשה לקבל שבשל מחדל של התביעה להציג תעודת חיסיון בזמן מתארכים הליכי מעצר של נאשמים. עם זאת, אין מנוס במקרה זה מלקבוע שלאור העבירות הביטחוניות החמורות ביותר המיוחסות למשיב יש לקבל את הבקשה ולהאריך את מעצרו (בש''פ 5857/08 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסמה, 6.7.2008)) . העבירות שמיוחסות לעורר מקימות כנגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית על פי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ''ו-1996, חזקה זו לא נסתרה כלל וכלל. עובדות כתב האישום מציירות תמונה חמורה ביותר של פעילות כנגד ביטחון המדינה, כנגד חיילי צה''ל וכנגד אזרחי ישראל. מדובר בפעילות נרחבת ומאורגנת לאורך תקופת זמן משמעותית, תוך שימוש במגוון אמצעי לחימה וכלי נשק. ברי כי אישומים אלו מצביעים על מסוכנות גבוהה וממשית הנשקפת מצד המשיב. אוסיף ואציין שקיים חשש ממשי, ששחרור המשיב, אשר אינו תושב ישראל, לחלופת מעצר בגדה המערבית יביא להימלטותו מן הדין, וזאת במיוחד לאור העבירות החמורות שהוא מואשם בהם. לבסוף אציין שהמשפט מתקדם כעת בקצב סביר, ויש לעשות מאמץ גדול לסיימו בהקדם האפשרי.

לפיכך הבקשה מתקבלת, מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים, החל מתאריך 28.5.2010 או עד למתן פסק הדין בפ''ח 1165/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.