בש"פ 3621/97 מדינת ישראל נ. מרזוק פאיז

המשיב נאשם בכניסה לישראל שלא כדין ובסיכון חיי אדם בנתיב תעבורה במזיד בזורקו זכוכית לעבר מכונית נוסעת.

המשיב שוחרר ממעצרו בכפוף להפקדת ערובה במזומן של 10,000 ש"ח ולהתייצבות אחת לשבוע בתחנת משטרה ולשהייה עד לתוצאות הדיון בכתב האישום במען עליו יודיע.

העוררת טוענת כי לא היה מקום לשחרר את העורר, תושב השטחים (באזור רמאללה שבאזור B ). השחרור בתנאים הנ"ל נעשה על פי החלטת בית משפט קמא "לאור חומר הראיות המושתת על עדות של שוטר אחד למול הכחשתו של המשיב". לפי הצעתי הסכימו באי כוח הצדדים הסכמה חלקית להכנסת שינוי בתנאי השחרור באופן שתיקבע ערבות צד שלישי. הפרקליטות מבקשת שהערבות תועמד על סכום של לפחות 50,000 ש"ח. הערב ייבחר בהסכמת העוררת ויצטרך להופיע בפני בית המשפט המחוזי ולהצהיר על ההתחייבות שלקח על עצמו.

העוררת מבקשת הגדלת העירבון במזומן וב"כ המשיב מתנגד לכך.

לאחר עיון בחומר ושמיעת טענות בא כח הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להשאיר את ההחלטה בדבר שחרור ממעצר, בשינוי התנאים הבאים:

א.הפקדת הערובה במזומן תישאר כפי שנקבעה על ידי בית המשפט המחוזי.

ב.המשיב יוכל לחזור לכפרו ולשהות שם בבית מגוריו בכתובת שתמסר על ידו לבית המשפט המחוזי אף שאין אפשרות אפקטיבית לפיקוח עליו על ידי רשויות ישראליות ובלבד שערב ישראלי יערוב לכך שהמשיב לא יכנס לישראל וכי יתייצב לדיון במשפטו במועד שיודע לו.

ג.הערב יהיה תושב ישראל והוא ייבחר כפי שהוסכם על ידי הצדדים ויאושר על ידי בית המשפט המחוזי. סכום הערבות של צד ג' יהיה 50,000 ש"ח.

ד.אינני רואה טעם בהתייצבות המשיב בתחנת משטרה פעם בשבוע שכן הוא לא יימצא בשטח בו מצויה תחנת משטרה ישראלית.

ה.אינני מוצאת להגדיל את סכום ההפקדה במזומן, שכן, המשיב נתון במעצר מאז החלטת השופטת מה12.6.97- לשחררו בתנאים, מאחר ולא היה לאל ידו להפקיד את המזומנים. הגדלת הסכום כמוה כהשארתו במעצר.

ו.הפרת תנאי מתנאי השחרור תביא לחילוט הסכום שיופקד על ידי המשיב ולמימוש סכום הערבות של צד ג'.