החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3622/08 מיכאל לוקשביץ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · ערר על מעצר עד תום ההליכיםערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר על החלטת מעצר עד תום ההליכים נדחה על הסף, שכן לאחר מתן גזר הדין התייתר. טענות לגבי גזר הדין יש להפנות לבית המשפט המחוזי, וטענות רפואיות לגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר או בעתירת אסיר.

העובדות

העורר הגיש ערר על החלטת מעצר עד תום ההליכים, בטענה למצבו הרפואי ולהיעדר טיפול מתאים. לאחר מכן הורשע העורר בעבירות מרמה וניתן גזר דין שהושתו בו 18 חודשי מאסר והופעלו מאסרים על תנאי, בסך 54 חודשי מאסר בפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מתייתר ערר על מעצר עד תום ההליכים לאחר שניתן גזר דין בעניינו של העורר?
  2. 2.האם בית משפט השלום הוא הערכאה המתאימה לדון בערעור על גזר הדין ובבקשה לעיכוב ביצועו?

הלכות

  1. 1

    משניתן גזר דין ונגזר דינו של העורר, מתייתר הערר על החלטת המעצר עד תום ההליכים

    ״נוכח העובדה כי משפטו של העורר הסתיים ודינו נגזר, מתייתר הערר בעניין החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לעצור את העורר עד תום ההליכים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות לגבי גזר הדין יש להפנות לערכאה המתאימה, ואילו טענות רפואיות בדבר הטיפול בעצור יש לנתב לגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר או לערכאה המוסמכת בעתירת אסיר

    ״על העורר להפנות את טענותיו לעניין גזר הדין אל הערכאה המתאימה (בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו).״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • גזר דין
  • עיכוב ביצוע
  • דיון חוזר
  • עתירת אסיר
  • הערכאה המתאימה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3622/08

בפני:

כבוד השופטת א' חיות

העורר:

מיכאל לוקשביץ

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשות העורר מיום 17.4.2008

העורר:

בעצמו

החלטה

1.

ביום 17.4.2008 הגיש העורר ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, וזאת עקב מצבו הרפואי הקשה והעובדה שאינו זוכה, לטענתו, לטיפול רפואי מתאים בבית המעצר בו הוא עצור. לערר נלוותה בקשה נוספת המופנית אל בית המשפט המחוזי, במסגרתה נתבקש דיון חוזר בעניין עיכוב ביצוע גזר דין ובקשה לשחרור ממעצר.

2.

בהמשך לבקשות אלה, הוריתי לסנגוריה הציבורית לבחון אפשרות לייצג את העורר. ביום 22.4.2008, הודיעה הסנגוריה הציבורית כי ביום 1.1.2008 הורשע העורר בעבירות מרמה בבית המשפט השלום בתל אביב-יפו, וביום 18.3.2008 ניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ג' רביד) גזר דינו של העורר, במסגרתו הושתו עליו 18 חודשי מאסר בפועל והופעלו שני מאסרים על תנאי שהוטלו עליו בעבר, כך שבסך הכל על העורר לרצות 54 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו.

3.

נוכח העובדה כי משפטו של העורר הסתיים ודינו נגזר, מתייתר הערר בעניין החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לעצור את העורר עד תום ההליכים. זאת ועוד, גזר דינו של העורר ניתן על-ידי בית משפט השלום, ובית משפט זה אינו הערכאה המתאימה להגשת ערעור על גזר הדין ולדיון בבקשה לעיכוב ביצועו. על העורר להפנות את טענותיו לעניין גזר הדין אל הערכאה המתאימה (בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו). בית משפט זה אף אינו הערכאה המתאימה לדון בטענות שהעלה העורר באשר למצבו הרפואי והטיפול בו. מבלי לחוות דעה כלשהי לגבי טענות אלה לגופן, על העורר לנתב טענות אלה אל הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר או לערכאה המוסמכת במסגרת עתירת אסיר.

אשר על כן, הערר נדחה על הסף.

ניתנה היום, י"ז בניסן התשס"ח (23.4.08).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משניתן גזר דין ונגזר דינו של העורר, מתייתר הערר על החלטת המעצר עד תום ההליכים
  2. 2טענות לגבי גזר הדין יש להפנות לערכאה המתאימה, ואילו טענות רפואיות בדבר הטיפול בעצור יש לנתב לגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר או לערכאה המוסמכת בעתירת אסיר