בש"פ 3628/98בניגוייב לוי נ. מדינת ישראל

תגובת המשיבה הוגשה לבית המשפט כבר ביום 21.6.98.

עובר למתן ההחלטה, ביקשתי לעיין בתיק בית המשפט המחוזי, אך משום מה הדבר לא הסתייע. כדי למנוע המשך השהיית הטיפול בבקשה להארכת מועד, אני מחליטה ליתן החלטה על יסוד הבקשה והתגובה לה.

המבקש טוען, כי לא הבין את חומרת שהוטל עליו וסבר כי קיבל עונש מאסר של ארבע שנים בלבד (ולא שמונה שנים). לדבריו, אינו שולט בשפה העברית והכרעת הדין וגזר הדין לא תורגמו לו. כך, לא ידע גם על אפשרות הערעור הפתוחה בפניו, ומכאן האיחור בהגשתו.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי אין יסוד לטענה בדבר אי הבנת השפה העברית. מן הפרוטוקולים עולה, כי לא נדרשה מעורבות מתורגמן וכי המבקש מתבטא היטב בעברית.

האיחור בו מדובר במקרה זה הוא גדול. גזר הדין ניתן בפני המבקש בתאריך 16.3.98 והבקשה שבפני הוגשה בתאריך 10.6.98. ואולם, סברתי כי יש מקום להאריך את המועד, וזאת לנוכח שניים אלה - תקופת המאסר הממושכת שהוטלה על המבקש (שמונה שנים) והעובדה כי המדובר במי שזו הרשעתו הראשונה בדין (סעיף 18 לתצהיר המבקש מיום 9.6.98). אני סבורה, כי בנסיבות אלה קיימת הצדקה להאריך את המועד ולאפשר הגשת ערעור על מנת להביא את מידת העונש שהוטל על המבקש לבחינה נוספת של ערכאת הערעור. זאת, מבלי לנקוט עמדה לגבי הטענות שבפי הצדדים בנוגע לידיעתו או אי ידיעתו של המבקש את השפה העברית ולמידת הבנתו את ההליכים שנוהלו נגדו.

הערעור יקובל לרישום.