בש"פ 3641/17 מדינת ישראל נ. זועבי עבד אלקאדר

מונחת בפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר של המשיב בפיקוח אלקטרוני לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), לתקופה של 90 יום החל מ-5.5.2017, או עד למתן פסק דין בת"פ 19653-01-16 בבית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ג' אזולאי ), לפי המוקדם.

1.כתב האישום המתוקן מייחס למשיב עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הובלה ונשיאת נשק, ירי באזור מגורים, החזקת סכין שלא כדין והיזק במזיד, לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977; וכן עבירת הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש].

על פי העובדות שהוכחו לכאורה, דקר המשיב שני מתלוננים, וניסה לדקור מתלונן נוסף – כולם בני משפחתו המתגוררים באותו הכפר. לאחד המתלוננים נגרם פצע דקירה בגבו העליון, בגובה מעבר צוואר, ולאחר נגרמו, בין היתר, שני פצעי דקירה חודרניים באזור בית החזה ודקירה חודרת בבסיס העורף. כעבור מספר שעות, ירה המשיב לעבר ביתו של אחר צרור יריות של כ-57 כדורים, אשר גרמו לנזק לבית ולרכב שחנה בסמוך.

2.זוהי הארכת המעצר הראשונה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. התיק נקבע לשמיעת עד הגנה אחרון וסיכומי באי כוח הצדדים בתאריך 29.6.2017 בבית המשפט המחוזי. הסניגור מתנגד לבקשה, בטענה כי בחלוף הזמן, אין צורך בהמשך מעצרו של המשיב וניתן להסתפק בתנאי שחרור שונים.

3.דין הבקשה להתקבל. במסגרת השיקולים המנחים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים – מסוכנות וקצב ניהול המשפט – אין צידוק שלא להאריך את המעצר. המסוכנות עולה מכוח החזקה הסטטוטורית בחוק ומהנסיבות המתוארות. נקבע בנסיבות מקרה זה כי ניתן להסתפק במעצר באיזוק אלקטרוני ולא מאחורי סורג ובריח. קצב התקדמות המשפט, אף לדעת הסניגור, ראוי. בנוסף, המשפט לקראת סיומו. גם אם צודק הסניגור כי לא יהיה די בהארכה אחת כדי לסיים את המשפט, נראה כי הזמן הדרוש לא יהא הרבה מעבר לכך.

אשר על כן, הריני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-72 ימים נוספים החל מתאריך 23.5.2017 באופן שהבקשה להארכת מעצר של 90 יום החל מ-5.5.2017 מתקבלת. כך אלא בהינתן פסק דין בת"פ 19653-01-16 לפני סיום התקופה.