פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3643/09
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
זגום גדזיאבדוליי
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"ג באייר התשס"ט
(7.5.2009)
בשם המבקשת:
עו"ד סיון רוסקו
בשם המשיב:
עו"ד אליקו דוידי
החלטה
המשיב הועמד לדין בבית משפט השלום בבאר-שבע בגין עבירות של איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות וכליאת שווא שלפי הטענה ביצע כנגד בת זוגו. בתקופה בה התנהל ההליך היה המשיב נתון במעצר וביום 10.5.2009 מסתיימת התקופה של תשעת חודשי המעצר ומכאן הבקשה של המדינה להאריך את מעצרו מעבר לתקופה האמורה, ב-90 ימים. המדינה מציינת בטיעוניה כי הכרעת הדין בעניינו של המשיב, תינתן בשבוע הבא ביום 14.5.2009 ומבקשת את הארכת המעצר עד למתן פסק הדין. למשיב הרשעות קודמות ובהן הרשעות בעבירות מאותו סוג, עבירות אלימות שבגינן תלויים ועומדים נגדו מאסרים על תנאי, ובשל מסוכנותו לא שוחרר לחלופה בתקופת משפטו.
הסניגור טען בפני כי הגיע העת לשחרר את מרשו לחלופה, כיוון שמשפטו התנהל בעצלתיים ולא הסתיים עקב אי הופעת המתלוננת ועדי התביעה במועדים שנקבעו.
באת-כוח המדינה עונה על טענה זו כי המתלוננת לא התייצבה למתן עדות בשל איומי המשיב וחששה מפניו. כמובן שבשאלה זו לא אוכל להכריע. מכל מקום, עתה הגיעה שמיעת המשפט לקיצה והכרעת הדין תינתן, כאמור בימים אלה. איני רואה להיעתר לבקשה לעצור את המשיב ל-90 ימים נוספים. בנסיבות שנוצרו ניתן לסיים את המשפט עד למתן פסק הדין בתוך 30 ימים. לפיכך אני נעתרת לבקשה בחלקה ומוארך בזה המעצר למשך 30 ימים או עד למתן פסק הדין, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ג באייר התשס"ט (7.5.2009).
ה נ ש י א ה