בש"פ 3679/04 אפרים יעיש נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הגשת ערעור על הרשעתו של המערער, ולחילופין על חומרת העונש שנגזר עליו. מן הבקשה עולה, כי המערער איחר בימים אחדים בהגשת ההליך, בשל קריסת מערכת המחשבים במשרדו של בא כוחו. חרף התנגדות המשיבה, דין הבקשה להתקבל. אכן, שלא כטענת המשיבה, אין צורך בטעם מיוחד במתן ארכה לערעור בפלילים. אדרבא, בדין אומצה אמת מידה מקלה בכל הנוגע לבקשות ארכה של נאשמים, בהתבסס, בין היתר, על הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לעניין זה צויין, כי

"...לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המושתת על ההכרה בהיותו של האדם בן חורין, והאוסר פגיעה בכבודו או הגבלת חירותו של אדם, עלינו לתת משקל רב, אף יותר משניתן בעבר, לזכויותיו של הפרט - הנאשם בדין.

לפיכך, במקרה שהערעור מוגש על ידי הנאשם, ... יש להטות את כף המאזניים לטובת האינטרס של עשיית צדק ובירור האמת ככל שניתן. במקרה כזה עלינו להעדיף את זכותו של הנאשם למצות את ההליכים העומדים לרשותו עד תום - על זכאותו של הציבור לוודאות משפטית."

(דברי הרשמת מ' אגמון – גונן בבש"פ 822/99 שכטר נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 1)

במסגרת זו ניתן משקל גם למידת האיחור בהגשת ההליך, ולסיבה שניתנה לכך. במקרה שבפניי, מידת האיחור בהגשת ההליך קטנה, ימים ספורים. הסיבה שניתנה לכך אינה בלתי סבירה, וכאמור, אינה צריכה להיות במשקל של טעם מיוחד למתן ארכה. בנסיבות אלה, קשה למצוא פגיעה של ממש באינטרס הציבור לוודאות משפטית, העשויה לעמוד כנגד האינטרס של הנאשם במיצוי זכותו החוקתית לערעור, ולהצדיק דחיית הבקשה שבפניי.

אשר לסיכויי ההליך, איני סבור, כי המדובר, במקרה כגון זה, בשיקול אשר ראוי לייחס לו משקל משמעותי, ולהידרש להערכות פרטניות לגביו, ומה גם שאין בתגובת המשיבה התייחסות לכך שהערעור אינו מופנה רק כנגד חומרת העונש, אלא גם כנגד הרשעתו בדין של המבקש.

הבקשה מתקבלת. המזכירות תפתח תיק ערעור על יסוד הודעת הערעור שצורפה.