בש"פ 3680/02 עלי אל עסאם נ. מדינת ישראל

הנאשם הובא לדיון בגין שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן. על פי הכתוב בכתב האישום הוא מכר ביום 7.3.2002 כ3- קילוגרם של סם מסוכן מסוג קנאבוס, במחיר 950 ש"ח לק"ג לסוכן סמוי של המשטרה. מספר ימים לאחר מכן ביצע העורר עסקה נוספת עם אותו סוכן משטרתי והפעם מכר לו 9.360 ק"ג על סם מסוכן מאותו סוג בתמורה לסכום של 9,000 ש"ח. בחלוף חמישה ימים נוספים נפגש שוב העורר עם שוטרים סמויים והפעם הסכים למכור להם 36 ק"ג מהסם המסוכן במחיר של 30,000 ש"ח. הוא גם הציע לאחד מהם שירכוש סם מסוכן מסוג אחר - אקסטאזי. בעת ביצוע העסקה הזו, כשהעורר מסר לידי השוטר סם מסוכן במשקל של למעלה מ22- ק"ג, נעצר הוא על ידי שוטרים והובא לדין. עם הבאתו לדין, ביקשה המדינה להורות על מעצרו עד תום משפטו. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה.

כנגד החלטה זו מופנה הערר.

העורר אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו ועל קיומה של עילת מעצר. עם זאת, הוא סבור כי ראוי היה לשקול את המרת המעצר בחלופה אחרת. הוא טוען כי בית המשפט המחוזי לא נתן כלל דעתו לשאלה זו. העורר גם טוען כי היוזמה לעסקה באה מצד השוטרים הסמויים, שמלאו כאן תפקיד של סוכן מדיח וכי ברקע מעשיו עומדת התמכרותו שלו לסמים מסוכנים. בנסיבות אלה היה ראוי, לדעתו, לאפשר לו טיפול גמילה חלף מעצרו.

נציגת המדינה מצביעה על כך שמדובר בשלוש עסקאות שונות, במועדים שונים, ובכמויות הולכות וגדלות של סמים אותם מכר העורר. היוזמה לביצוע העסקאות לא היתה רק של השוטרים - היא מציינת - שהרי העורר הציע ביוזמתו מכירת סם מסוג אקסטאזי. אשר לחלופת מעצר, סבורה נציגת המדינה, כי לא ניתן לתת אמון בעותר, הן בשל עברו הפלילי והן בשל שהיה מצוי תחת פיקוח שירות המבחן בעת ביצוע העבירות בגינן הוא עומד עתה לדין. גם בית המשפט המחוזי התייחס לעובדות השוללות את האפשרות להמיר את המעצר בחלופה אחרת, ובדין מצא כי אין זה המקרה לחלופת מעצר.

הערר נדחה.