פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3688/19
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. עבד אלזיז אלטורי
2. סאלם אלטורי
3. זאה טורי
4. אבראהים אלטורי
בקשה להארכת מעצר שניה לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ג' בסיון התשע"ט
(6.6.2019)
בשם המבקשת:
עו"ד נגה בן סידי
בשם המשיבים 1-2:
עו"ד אהוד בן יהודה
בשם המשיבים 3-4:
עו"ד מיכל קורן; עו"ד שי
טובים
בשם נפגעי העבירה:
עו"ד נטלי דותן
החלטה
1.
בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים 4-1 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 8.6.2019, או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 24962-06-18 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.
2.
כתב האישום שהוגש בעניינם של המשיבים, מייחס להם עבירה של ניסיון לרצח, לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק ), ועבירה של תקיפה בצוותא לפי סעיף 382(א) לחוק. עובדות כתב האישום מפורטות בהחלטתו של השופט א' שטיין בבש"פ 1613/19 מדינת ישראל נ' עבד אלזיז אלטורי (7.3.2019) (להלן: בש"פ 1613/19 ).
3.
בהחלטתו מיום 30.7.2018 הורה בית המשפט המחוזי (השופט א' משניות ) על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם. בית המשפט קבע, כי אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה, וכי מתקיימת עילת מעצר עקב המסוכנות הנשקפת מן המשיבים. כמו כן נקבע, כי לא נמצאה חלופת מעצר ראויה, נוכח עמדת שירות המבחן, שפסל את חלופת המעצר שהוצעה אז. ביום 27.9.2018 הגישו המשיבים בקשה לעיון חוזר בהחלטה הנ"ל, אולם ביום 7.11.2018 חזרו בהם מהבקשה, בשל כך ששירות המבחן לא המליץ על חלופת מעצר בעניינם.
4.
ביום 3.3.2019 הגישה המבקשת את בקשתה הראשונה להארכת מעצרם של המשיבים. בהחלטתו של השופט שטיין מיום 7.3.2019 בבש"פ 1613/19 התקבלה הבקשה, והוארך מעצרם של המשיבים ב-90 ימים. בין היתר נקבע, כי רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיבים היא גבוהה, וכי משפטם מתנהל בקצב סביר.
5.
בבקשתה הנוכחית ובדיון שנערך לפנַי היום, 6.6.2019, טענה ב"כ המבקשת, כי הנסיבות שהצדיקו את הארכת המעצר הראשונה – עודן מתקיימות. קצב התנהלות המשפט בעניינם של המשיבים הוא מספק, ונקבעו דיוני הוכחות בחודשים הקרובים. כמו כן, מסוכנותם של המשיבים היא מובהקת, ומחייבת את המשך מעצרם.
6.
ב"כ המשיבים 2-1 טען לפנַי, כי קיימים פגמים בתשתית הראייתית, שנובעים בחלקם מכך שהמתלוננים "העלילו עלילה" על המשיבים. צוין, כי משפחתם של המתלוננים ומשפחתם של המשיבים מצויות בסכסוך ארוך שנים, שיש בו כדי להשפיע על אופן ניתוח העובדות בתיק דנן. לגופה של בקשת הארכת המעצר נטען, כי יש מקום לבחון חלופת מעצר, דוגמת מעצר באיזוק אלקטרוני, והרחקה גיאוגרפית משמעותית. צוין, כי לא צפויה התקדמות במשפט בתקופה הקרובה, בפרט נוכח פגרת בתי המשפט. כמו כן, תסקירי שירות המבחן בעניינם של המשיבים אינם עדכניים, ועל כן אין להסתמך עליהם ולשלול מחמתם חלופת מעצר. ב"כ המשיבים 4-3 טען, כי חלקו של המשיב 4 באירועים המיוחסים למשיבים איננו רב. משכך, ומשום שהוא נעדר עבר פלילי, יש לשקול חלופת מעצר, לכל הפחות בעניינו-שלו.
7.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. בבואנו לבחון בקשות להארכת מעצר, ממוקדת הבדיקה, בעיקרה, בשאלה אם קצב ניהול המשפט משביע רצון, ובשאלת הנחיצות של המשך המעצר, ובענייננו – המסוכנות הנשקפת מן המשיבים 1-4. במקרה דנא, המעשים המיוחסים למשיבים הם חמורים ביותר, ומטבעם מקימים חזקת מסוכנות. אשר לקצב ניהול המשפט עולה רושם, כי בהתחשב בעומס הרב שמוטל על בית המשפט – ההליך בתיק העיקרי מתנהל בקצב סביר. נוכח האמור, אין מנוס מלהורות על הארכה נוספת במעצרם של המשיבים.
8.
המשיבים העלו טענות בנוגע לכשלים ראייתיים בתיק העיקרי. אכן, ומבלי להביע עמדה לגופם של דברים, במצבים מסוימים, במהלך ניהול הוכחות עשויה להשתנות ולהתבהר התמונה העובדתית; לעיתים יהיה מדובר בשינוי לטובתו של הנאשם, לעיתים לחובתו. על כל פנים, ככל שסבורים המשיבים, כי התמונה העובדתית בעניינם המתבררת בהליך העיקרי אינה מצדיקה את המשך מעצרם – האכסניה המתאימה להעלות טענות שכאלו היא בקשה לעיון חוזר, שתוגש לבית המשפט המחוזי. לא שוכנעתי כי עניינו של המשיב 4 מצדיק גישה שונה לגבי המשך מעצרו. דיינו במיוחס לו בכתב האישום כדי להצדיק את מעצרו. בשלב זה, אין מקום אפוא לעשות הבחנה בין המשיבים.
8.
אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים החל מיום 8.6.2019, או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 24962-06-18 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.
ניתנה
היום, ג' בסיון התשע"ט (6.6.2019).
ש ו פ ט