בש"פ 3691/19 פאיז אל סייד נ. מדינת ישראל

1.

המבקש, פאיז אל סייד (להלן: אל סייד ), נעצר ביום 28.5.2019 בחשד לביצוע עבירות של גניבת גלגלים ממכונית, שימוש במכונית ללא רישוי, החזקת מכשירי פריצה והחזקת רכוש גנוב. בו ביום, הורה בית משפט השלום בבאר-שבע על הארכת מעצרו של אל סייד עד ליום 2.6.2019. ערר על החלטה זו התקבל באופן חלקי על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שהורה על קיצור התקופה הראשונית שנקבעה, כך שאל סייד ישוחרר ביום 30.5.2019.

2.

ביום השחרור המיועד, אתמול, הגישה המשיבה בקשה נוספת להארכת מעצרו של אל סייד למשך 5 ימים נוספים. בית משפט השלום קיבל את הבקשה, והורה על הארכת המעצר עד ליום 3.6.2019. על החלטה זו הגיש אל סייד ערר לבית המשפט המחוזי, וזה נדחה בהחלטה מיום אתמול, 30.5.2019. בית המשפט קבע, כי החשד למעורבותו הישירה של אל סייד במעשים המיוחסים לו התחזק נוכח פעולות החקירה שבוצעו בימים האחרונים. עוד נקבע, כי נותרו מספר פעולות חקירה שטרם בוצעו, אשר לגביהן קיים חשש ממשי מפני שיבוש על-ידי אל סייד, אם ישוחרר. בית המשפט ציין, כי שקל אפשרות לשחרר את אל סייד לחלופת מעצר, אך לבסוף החליט להותירו במעצר. משכך, נדחה הערר.

3.

בעקבות החלטה זו הגיש אל סייד את הבקשה שלפנַי, שבגדרה הוא מבקש רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי. אל סייד טוען, כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע שמתקיימת בעניינו עילת שיבוש מהלכי חקירה, שכן לא הונחה תשתית ראייתית המבססת את קיומה של עילה זו. עוד טוען אל סייד, כי היה על בית המשפט לבחון אם ניתן לשחררו לחלופת מעצר, בפרט משום שהוא נעדר עבר פלילי, ולאור העובדה שנכח בדיון אחיו הגדול של אל סייד, שמוכן לפקח עליו.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את נימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מבלי צורך להיזקק לתגובה מאת המשיבה. הבקשה אינה מעלה שאלה משפטית רחבה בעלת חשיבות עקרונית, ואינה מעלה נסיבות פרטניות חריגות המצדיקות מתן רשות ערר (ראו בש"פ 8386/17 אביטן נ' מדינת ישראל (13.11.2017). בקשותיו של אל סייד בנוגע למעצרו, נשמעו לפני שלושה מותבים שונים – פעמיים בבית משפט השלום (השופטים י' בן דוד ו- ש' שטרית ); פעמיים בבית המשפט המחוזי (השופט ג' דניאל ). בארבעת הדיונים נקבע, פה אחד, כי מתקיימת עילה של חשד לשיבוש הליכי חקירה. משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי לנכון להתערב ולשנות מקביעה עקבית זו. החלטתו של בית המשפט המחוזי מלמדת, כי נשקלו מלוא השיקולים הרלבנטיים, לרבות טענותיו של אל סייד ביחס לפעולות החקירה, וכי בוצע איזון הולם בין השיקולים הללו. כך, קבע בית המשפט, כי "פרק הזמן שנקבע להארכת מעצר הינו סביר, אך יש לציין כי לאחר פרק הזמן שנקבע, ידרשו נימוקים כבדי משקל להגשת בקשה נוספת להארכת מעצר, וזאת נוכח הצפי כי גם את אותן פעולות חקירה אשר טרם בוצעו והן מקימות חשש מפני שיבוש, ניתן יהיה לבצע בתוך הימים הקרובים" . אין הצדקה להתערבות ב'גלגול שלישי'.

אשר על כן, הבקשה נדחית.