פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
3692/98
בפני:
כבוד השופט א' מצא
המבקש:
סולטאן
גמאל סביחאת
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה
מיום 1.6.98 בתיק ב"ש 1525/98
שניתנה
על ידי החלטת כבוד השופטת
ר'
חפרי-וינוגרדוב
תאריך הישיבה:
ה' בתמוז תשנ"ח
(29.6.98)
בשם
המבקש:
עו"ד חיים קאזיס
בשם
המשיב
ה: עו"ד
אופירה דגן
ה ח ל ט ה
לא ראיתי יסוד לחלוק על קביעת בית המשפט המחוזי בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, וכמותו אני סבור שקמה לתביעה עילת-מעצר. אך אין בידי לקבל כמוצדקת את ההבחנה שעשתה השופטת המלומדת בין העורר לבין אחיו. אכן נכון הדבר, שמי שהפעיל באופן פיזי את הנשק, על-פי הראיות המצויות, הוא העורר. עם זאת ברור, כי המעשה היה פרי ביצוע בצוותא של העורר ואחיו גם יחד. לפיכך ראוי היה לנהוג דין שווה בשני הנאשמים. משהחליט בית המשפט קמא לשחרר את הנאשם האחר, והמדינה לא השיגה בערר על צדקת ההחלטה הזאת, מחייב הדין לנהוג על-פיאמת-מידה שווה גם בעורר.
באת-כוח המשיבה ביקשה לשכנעני, כי הסכנה הטמונה בשיחרורו של העורר לביטחונו של המתלונן גדולה מן הסכנה שהיתה טמונה בשיחרור אחיו. אם אמנם יש בסיס לחשש זה, ניתן לשכך אותו בקביעת תנאי שיחרור יותר מחמירים מאלה שנקבעו לגבי אחיו.
הערר מתקבל במובן זה שההליך מוחזר לבית המשפט המחוזי לבדיקת החלופות האפשריות וקביעת תנאי השיחרור. עד למתן החלטתו של בית המשפט המחוזי יישאר העורר במעצר. אין צריך לומר, שבנסיבות העניין ראוי לקבוע מועד קרוב מאוד להשלמת ההליך.
ניתנה היום, ה' בתמוז תשנ"ח (29.6.98).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98036920.
F03