בש"פ 3693/17 יוסף אבו קטיפאן נ. מדינת ישראל

1.מונח בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (מ"ת 21450-06-16, כב' השופט א' יקואל ), לפיה נדחתה בקשת העורר להשתחרר ממעצר בפיקוח אלקטרוני ואף לאפשר לו להשתלב בעבודה.

ברקע, כתב אישום המייחס לעורר עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לסחר בנשק בצוותא ונשיאת נשק ותחמושת. תחילה העורר נעצר במעצר אחר סורג ובריח, ובתאריך 7.8.2016 הוא הועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט המחוזי ציין שקיימים מרכיבים המצדיקים היעתרות לבקשה – ואלה הם: שהייתו תקופה של כעשרה חודשים במעצר בפיקוח אלקטרוני; ההליך הטיפולי בו השתלב במסגרת שירות המבחן; היעדר הפרות בתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני; מצבו הרפואי של אחד מילדיו ומצבה הכלכלי של משפחתו. ברם, נקבע כי טרם בשלה השעה לשינוי התנאים, וזאת בשל שרידי סם שהתגלו בבדיקת שתן שמסר העורר במהלך חודש פברואר השנה. על כן, בית המשפט דחה את הבקשה – "במתכונתה ולעת זו".

2.הנה כי כן, בית המשפט המחוזי תלה את דחיית הבקשה – כעמדה לא סופית – בחשד לשימוש בסם. הסניגור הצביע על בדיקות שתן אינטנסיביות שמסר העורר מאז ההפרה, וכולן נמצאו נקיות מסם. כן הביע עמדה שנפלה טעות במסקנה בדבר הבדיקה השלילית. ברם, אין לומר כי בית המשפט המחוזי טעה בהתייחסו לנתון של הבדיקה השלילית תוך שהביע נכונות לשקול את העניין מחדש בחלוף הזמן. תוצאה זו מידתית ומאוזנת. עם זאת, בנסיבות העניין נראה לי שניתן לכוון את המשך הדיון בבקשה, היה ותוגש, וזאת מבלי להביע כל עמדה.

3.אשר על כן – הערר נדחה . זאת, בכפוף לכך שלאחר שתתקבלנה תוצאות חיוביות של בדיקות השתן של העורר במשך ארבעה חודשים ממועד הבדיקה בחודש פברואר, העורר יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה לעיון חוזר בפני בית המשפט המחוזי. זכויות המדינה שמורות לה.