בש"פ 370/18 יהודה סאל נ. מדינת ישראל

1.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו מעורבות ביבוא סם מסוג אקסטזי בכמות נכבדה. עיקרו של הערר שבפני נסב על שאלת הראיות לכאורה, וליתר דיוק – היסוד הנפשי שניתן לייחס לעורר, באשר למעשה אין מחלוקת על העובדות.

2.

השאלה העיקרית המונחת לפתחו של בית משפט זה ולפתחו של בית המשפט שידון בעתיד בתיק, היא שאלת מודעותו של העורר, אשר לטענת המשיבה ניתן לייחס לו לפחות עצימת עיניים. זה טוען בשעונים והמשיבה עונה בסמים, אשר אכן נתפסו הלכה למעשה במזוודה.

3.

יכול הייתי לרדת לפרטי הפרטים של העדויות והראיות אך מצאתי שלא לעשות כן ולו על מנת שלא להביע דעה לכאורית לגבי התיק שבפנינו. אצטט אך משפט אחד מחקירתו של העורר בחקירתו השניה בשורה 109, שם הוא משיב בתשובה לשאלה אודות החשאיות בה בוצעו הדברים, כי "העלה בי חשד, לא חשדתי שיש בזה סמים". יהיו שיראו בכך דבר והיפוכו. עם זאת, אציין כי העורר שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו, גולל את הגרסה המלאה ואף ביקש להיבדק בפוליגרף.

4.

לצורך הדיון בלבד אצא מנקודת הנחה כי העורר חשד אך חשש, חשד

אך קיווה בלבו כי אינו מסתבך בפרשה חמורה יותר, וכאשר התחוור לו כי היה מעורב בפרשת סמים, הבין כי נסתבך כפי שעולה משיחותיו לאחר מכן, כפי שהוקלטו בהאזנת סתר על ידי המשטרה. נקודת הנחה זו אינה מעמידה את העורר בנקודת מוצא נוחה במיוחד לצורך שאלת היסוד הנפשי.

5.

אכן, כמות מעין זו של סם מצדיקה במצב הדברים הרגיל מעצר עד תום ההליכים, עם זאת, נוכח כלל הנסיבות כפי שמשתקפות מהתיק, בהינתן שזו הפעם הראשונה שהעורר מסתבך בפלילים וטועם טעמו של מעצר, אני סבור כי ניתן להקהות עוקצה של מסוכנות במעצר באיזוק אלקטרוני. אשר על כן, ועל מנת להסדיר את כל העניינים הכרוכים במעצר באיזוק אלקטרוני, אני מורה על השבת התיק לבית משפט קמא. המפקחים שהוצעו בתסקיר, דהיינו הוריו ואשתו של המשיב יהיו המפקחים. בית המשפט יבדוק ויפעל ככל שנדרש מבחינת היתכנות המעצר באיזוק אלקטרוני ויוסיף ערבויות, ביטחונות ומגבלות כחוכמתו.