בש"פ 3710/04 רוסלן קריבנקו נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט כבוב), בה נדחה הערר על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט קפאח) אשר קבע כי מעצר הבית המוחלט ויתר תנאי השחרור שהוטלו על העורר בטרם הגשת כתב האישום נגדו יעמדו בעינם גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ועד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

2.העורר מואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל דבר. על פי עובדות כתב האישום מיום 24.2.04, בעת ששהה העורר ברוסיה, מסר העורר במספר הזדמנויות לידי אזרחים רוסיים מסמכים מזוייפים המעידים על היותם יהודים. באמצעות אותם מסמכים, עלו אותם אזרחים רוסיים ארצה וקיבלו במרמה אשרות עולה, תעודות זהות ומעמד של אזרחים מכוח חוק השבות תש"י-1950 וזכו מכח זאת למענקים שונים. מענקים אלה הועברו על ידם לעורר ולאמו בתמורה למסמכים המזויפים שסופקו להם. במסגרת אותו קשר, פעלה אמו של העורר לשם הדרכה וליווי של האזרחים הזרים בפתיחת חשבונות בנק בישראל ובהשגת המסמכים הדרושים לצורך קבלת המעמד ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

3.העורר נעצר כבר בתאריך 14.1.04 בחשד לביצוען של העבירות האמורות, ומעצרו הוארך מעת לעת בטרם הוגש נגדו כתב אישום. בהחלטתו מיום 2.2.04, הורה בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת רביד) על שחרורו של העורר למעצר בית תוך הפקדת ערבויות. כמו כן עוכבה יציאתו מן הארץ ונאסר עליו ליצור קשר עם שאר המעורבים בפרשה. עם הגשת כתב האישום, עתרה המשיבה להטיל על העורר תנאי מעצר בית מוחלט, המשך עיכוב יציאתו מן הארץ והפקדת ערבויות מתאימות עד לתום ההליכים נגדו. ראיות לכאורה נגד העורר נמצאו בעדויותיהם של שלושה אזרחים רוסיים אשר קשרו קשר עם העורר, ואשר בטרם גירושם נגבתה עדותם בהליכי גביית עדות מוקדמת. עוד נתברר במהלך החקירה כי העורר מחזיק במספר זהויות וכי הוא בעל נגישות למסמכים אשר יוכלו לאפשר את יציאתו מן הארץ בזהות בדויה. עוד התברר כי שני הליכים אחרים בעבירות מרמה שנפתחו נגד העורר בעבר הותלו בשל חוסר אפשרות לאתרו.

4.בהחלטתו, ציין השופט קפאח כי "חסד נעשה עם העורר משלא נתבקשה הארכת מעצרו עד תום ההליכים, משום שפגיעתו רעה" וכי מחומר החקירה עולה כי העורר אינו מנדב את פרטיו הנכונים ובכך הוא מקשה על המשטרה לזהותו כדבעי. לאור עובדות אלה קבע כי הדרך היחידה להבטיח את הופעתו של העורר למשפטו הינה הותרתו במעצר בית מלא וכך הורה.

5.בערר על החלטה זו ציין בית המשפט המחוזי כי על אף שניתן על פי רוב להבטיח את התייצבותו של נאשם לדיונים משפטיים באמצעות עיכוב יציאתו מן הארץ, ערבויות כספיות וחתימתו בתחנת משטרה, הרי שאין הדבר כן בענייננו. זאת, מאחר שהעורר עושה שימוש במספר זהויות שונות ועולה חשש כי יימלט שוב מן הדין. על החלטה זו מוגש הערר שבפנינו.

6.בטענותיו בפנינו טוען העורר כי אין מקום להמשיך להחיל עליו מעצר בית מלא וניתן להבטיח את התייצבותו לדיונים באמצעות תנאי ערובה שונים. טעמיו לכך הם: ראשית, כי חל כרסום בראיות למעורבותו בביצוע העבירות המיוחסות לו, וזאת בעקבות גביית עדויותיהם המוקדמות של עדי התביעה המרכזיים, והדבר מצדיק הקלת תנאי מעצר הבית לגביו. כן נטען כי מעת שהוגש כתב האישום נגדו ועד העת הזו שהה במעצר בית מלא, התייצב לכל הדיונים בעניינו וזאת אף שאינו נתון לפיקוח כלשהו. בכך, יש כדי לאיין את החשש לאי התייצבותו למשפטו. לדבריו, המקור לחשש בדבר אי התייצבותו מקורו בכתבי אישום אשר הוגשו נגדו בשנים 1997-1998 ואשר בשל קשיים באיתורו, הותלו ההליכים לגביהם. מדובר לטענתו בחשש שוא, והראייה לכך היא כי משנתחדשו ההליכים באותם ענינים לא הטיל עליו בית המשפט מעצר בית אלא הסתפק בערבויות אחרות. מכאן יש להסיק כי אין מקום למעצר בית גם בהליך זה. עוד נטען כי אין ממש בחשש כי יימלט מאימת הדין מאחר שמעולם לא השתמש בזהויות בדויות על מנת להקשות על איתורו או על מנת לצאת את הארץ, וכיום זהותו האמיתית ידועה לאשורה.

7.אין מקום להיענות לערר ויש לאמץ את גישתן של הערכאות הקודמות אשר סברו, ובצדק, כי מסוכנותו של העורר כפי שעולה מהאישומים המיוחסים לו, מצדיקה, למיצער, את החזקתו במעצר בית מלא. השגותיו של העורר לענין הראיות לכאורה אין מקומן בשלב זה, משהן מתייחסות כל כולן למשקל שיש לייחס לעדויות עדי התביעה. מקומה של הערכת משקל זו במשפט גופו, ומכל מקום לא הובאה כל הוכחה לקריסתה של תשתית התביעה, אשר בתנאים מסוימים אפשר ועשויה היתה להצדיק הערכה מחודשת של תנאי השחרור. העורר חשוד במעשי מרמה בעלי חומרה ניכרת ומכלול הנתונים שהובאו מצביעים על מסוכנות, על חשש לשיבוש הליכי משפט והימלטות מהדין העלולים לסכל את ניהולם התקין של הליכי המשפט בעניינו. בנסיבות אלה, תנאי השחרור שהוחלו עליו עומדים במבחן האיזון הראוי ואין להתערב בהם.

לאור כל האמור, דין הערר להידחות ותנאי השחרור בערובה שהוחלו על העורר יעמדו בעינם במלואם, ובכלל זה מעצר בית מלא שהוחל עליו.