בש"פ 372/11 מדינת ישראל נ. פלוני

1.

בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בחדרה, מיוחסות למשיב עבירות אלימות שביצע בבת זוגו ובבנו הקטין, וכן עבירות איומים כלפי בת זוגו. בקצרה ייאמר, כי בכתב האישום נטען שעל רקע ויכוח שהתפתח בין המשיב לבין בת-זוגו בחודש ינואר 2010 הוא תקף את בת-זוגו באגרופים לחזה ולבטנה, והפיל אותה על הרצפה. כאשר ניסה בנם הקטין להפריד בין השניים ולמשוך את אביו, שרט אותו המשיב בצווארו. עוד מואשם המשיב בכך שאיים על בת-זוגו במספר הזדמנויות בסמוך לאירוע התקיפה. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. לבקשת באת-כוחו של המשיב, הורה בית המשפט לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינו. בתסקיר שהוגש, עמד שירות המבחן על בעייתיות בתפקוד המשיב שאינו נוטל אחריות על מצבו, והצביע על כך שהמשיב לא הציע חלופת מעצר קונקרטית. בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת פ' ארגמן )

הורה על מעצרו של

המשיב עד לתום ההליכים, בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה למיוחס לו, וכן כי נשקפת ממנו מסוכנות ברורה. בית המשפט הוסיף והעיר, כי המשיב יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, ככל שיציע חלופת מעצר ראויה. משחלפו תשעה חודשי מעצר, הוארך מעצרו של המשיב בהסכמה בתשעים ימים נוספים (החלטת השופט ח' מלצר בבש"פ 7761/10).

2.

במסגרת ההליך העיקרי, התקיימו עד כה שלוש ישיבות הוכחות, שבגדרן נשמעו שבעה מעדי התביעה. מועד הוכחות אחד בוטל בשל שביתת הפרקליטים. פרשת התביעה עתידה להסתיים בישיבת ההוכחות הבאה הקבועה לחודש מאי 2011. בית המשפט הדן בתיק דחה את בקשת המדינה להקדים מועד זה, בשל העומס על יומנו. ביני לביני, תמה תקופת הארכת המעצר הראשונה שעליה הורה בית משפט זה, ומכאן הבקשה שלפניי. בגדרי הבקשה עומדת המדינה על המסוכנות הברורה הנשקפת מהמשיב, הן בשל המיוחס לו, הן על רקע עברו הפלילי. כמו-כן, מצביעה המדינה על החשש שמא ינסה המשיב להימלט מן הדין, שכן תלויים ועומדים נגדו שני עונשי מאסר מותנים של 12 חודשי מאסר כל אחד, שניהם בני הפעלה במסגרת התיק הנוכחי. בצד האמור, ונוכח המועד המאוחר ביחס שנקבע להמשך שמיעת התיק, הביעה המדינה את הסכמתה להגשת תסקיר משלים שבמסגרתו תיבחן חלופת מעצר ראויה. המשיב מתנגד לבקשה להאריך את מעצרו, וטוען כי המסוכנות הנשקפת ממנו הינה פחותה בשלב זה, נוכח חלוף הזמן. עוד נטען כי המעשים המיוחסים למשיב, אינם מצויים ברף הגבוה ביותר של עבירות האלימות במשפחה, וגם מן הטעם הזה, אין מקום להארכת המעצר.

3.

לאחר שבחנתי את הבקשה ושקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי אכן יש מקום לבחינתה של חלופת מעצר. בשל אילוצי בית המשפט הדן בתיק, נקבע המשך ההוכחות בתיק למועד רחוק, בחודש מאי 2011. מדובר במועד החורג מתקופת המעצר המבוקשת בשלב זה על-ידי המדינה. על רקע מכלול הנסיבות עליהן עמדתי, ונוכח הסכמתה של המדינה, אני סבור כי ראוי לבחון באופן מעמיק את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. אשר על כן, אני מורה בזאת כי שירות המבחן יגיש לבית משפט השלום תסקיר משלים תוך 21 ימים. בגדר התסקיר תיבחנה חלופות מעצר שיציע המשיב. עם קבלת התסקיר, יכריע בית משפט השלום בחדרה בשאלת שחרורו של המשיב לחלופה.

מעצרו של המשיב מוארך אפוא ב שלושים ימים החל מיום 26.1.11 או עד להחלטה אחרת בעניינו בבית משפט השלום בחדרה, לפי המוקדם.