החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 373/99 נאפס אבועמר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · מעצר עד תום ההליכים וסולחהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר בהחלטת מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה על ידי בית המשפט העליון. נקבע כי סולחה שנערכה בין המשפחות לאחר הירי אינה מסירה את החשש לביטחון בני המשפחה היריבה, ולכן אין לייחס לה משקל מכריע בבקשה לשחרור או עיון חוזר במעצר המערער עד תום ההליכים.

העובדות

המערער הואשם בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובנשיאת נשק ללא רשות, לאחר שירה במתלונן בברכו בעקבות סכסוך בין המשפחות. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות ושמעצרו נדרש להבטחת ביטחון בני משפחת המתלונן. כחודשיים לאחר הירי נערכה סולחה בין המשפחות, והמערער ביקש עיון חוזר בהחלטה בהסתמך עליה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להביא בחשבון סולחה בין המשפחות לעניין מעצר עד תום ההליכים של נאשם בעבירות אלימות וירי?

הלכות

  1. 1

    סולחה שנערכה לאחר האירוע אינה מסירה את החשש לביטחון הציבור ולביטחון בני המשפחה היריבה, ואין לייחס לה משקל מכריע בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים

    ״להליך זה, לפחות היום, אין ליחס משקל מכריע המסיר את החשש לבטחון הציבור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סולחה
  • חבלה חמורה בנסיבות מחמירות
  • נשיאת נשק ללא רשות
  • ראיות לכאורה
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

373/99

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

העורר

:

נאפס אבועמר

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית-המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 21.12.98

בב"ש

82006/98 שניתנה על-ידי

כבוד

השופט ע' דוויק

תאריך

הישיבה: ט' בשבט תשנ"ט (26.1.99)

בשם

העורר: עו"ד גיורא זילברשטיין

בשם

המשיבה: עו"ד רבקה לוי גולדברג

החלטה

העורר, המואשם בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובנשיאת נשק ללא רשות, נעצר עד תום הליכי המשפט. לפי כתב-האישום, בשל סכסוך בינו לבין המתלונן, בן למשפחה אחרת בכפר מגוריו, ירה העורר במתלונן בברכו.

העורר נעצר עד תום הליכי המשפט לאחר שבית-המשפט המחוזי מצא כי קיימות ראיות לכאורה מספיקות למעצר, וכי מעצרו דרוש להבטחת בטחונם של בני משפחת המתלונן.

בתוך כך, בחודש אוקטובר 1998, כשבועיים לאחר הירי, נערכה סולחה בין שתי המשפחות. העורר פנה בבקשה לעיון מחדש בהסתמכו על הסולחה המקויימת והמבטיחה כי המשפחה היריבה לא תיפגע.

בקשה זו נדחתה ומכאן הערר.

כאמור, נסיבות העבירה מעלות חשש של ממש לביטחון בני המשפחה היריבה. העריכה המיידית של הסולחה, שאף קדמה להחלטה לעצור את העורר עד תום ההליכים, שעליה גם לא ערר העורר, מלמדת כי להליך זה, לפחות היום, אין ליחס משקל מכריע המסיר את החשש לבטחון הציבור. כך סבר בית-המשפט המחוזי ואני מסכימה עימו.

הערר נדחה.

ניתנה היום, ט' בשבט תשנ"ט (26.1.99).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99003730.

L02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 82006/98

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"פ 7009/00מדינת ישראל נ. מוחמד לבאבידיהחלטה

הלכות

  1. 1סולחה שנערכה לאחר האירוע אינה מסירה את החשש לביטחון הציבור ולביטחון בני המשפחה היריבה, ואין לייחס לה משקל מכריע בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים