בש"פ 3744/15 מדינת ישראל נ. מיכה גואטה

מונחת לפני בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 10.6.2015, או עד למתן החלטה אחרת בתפ"ח 23421-06-14, לפי המוקדם.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירות של אינוס ושל מעשה מגונה. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב הציע להסיע את המתלוננת, אך כשהגיעו לרכבו תפס אותה בכוח, מנע ממנה לצאת מן הרכב ואנס אותה תוך שימוש בכוח בעוד היא מתנגדת וזועקת לעזרה. בעקבות המעשים נגרמו למתלוננת חבלות של ממש, מצבה הנפשי החמיר והיא נזקקה לטיפול תרופתי נגד דיכאון.

התיק לא התקדם בקצב משביע רצון, בין היתר בשל הצורך לבדוק את כשירותו של המשיב ובשל קשייה של המתלוננת להעיד. באת כוח המדינה טוענת כי למרות זאת, כיום קבוע דיון לשמיעת המתלוננת ביום 14.6.2015. עוד טוענת היא כי מן המשיב נשקפת מסוכנות רבה. מנגד, מדגיש הסנגור כי כפי שהמתלוננת לא התייצבה להעיד בעבר, יש חשש שכך יקרה גם הפעם. יוער כי תקופת תשעים הימים מסתיימת מחרתיים, ועליה להעיד בשבוע הקרוב.

על פני הדברים, יש מקום להעתר לבקשה. כידוע, בבקשות מעין אלה יש לשקול שני שיקולים – מסוכנות הנאשם וקצב התקדמות המשפט. אשר למסוכנות , זו עולה מעובדות כתב האישום. הלה אנס את המתלוננת, לכאורה, באופן ברוטלי ותוך שימוש בכוח. הדברים נעשו לאור יום ובמקום ציבורי – מגרש חניה ליד בית חולים. עברו הפלילי אף אינו נקי, כולל עבירות אלימות וסמים. אשר לקצב התקדמות המשפט – נראה כי גם אם המתלוננת תעיד בבית המשפט, יש מקום להוסיף עוד ישיבה אחת, לפחות, במהלך תקופת תשעים הימים, ולפחות ישיבה נוספת בסמוך לכך. אין בהחלטה זו משום הבעת עמדה, לכאן או לכאן, היה והמתלוננת לא תתייצב לדיון שנקבע.

סוף דבר, נחה דעתי כי לעת עתה יש מקום להארכת מעצרו של המשיב. במאמר מוסגר יוער כי הסנגור ציין שהגיש בקשה לעיון חוזר הנוגעת לחלופת מעצר שהוצעה, התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי, ואין בית משפט זה מביע עמדה בבקשה זו.

הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 10.6.2015 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 23421-06-14 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.