בש"פ 3747/03 שי נסטרנקו נ. מדינת ישראל

1.בפני ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בת.פ. (ב"ש) 926/03.

כתב-האישום מייחס לעורר מעשים של אינוס, תקיפה חבלנית ומעשה סדום, אותם, כנטען, ביצע במתלוננת בעת שבאה להתארח בביתו.

2.בית-משפט קמא קבע כי קיימות במקרה זה ראיות לכאורה לביסוס האישומים ועוד קבע כי לנוכח האופי האלים במיוחד של המעשים המיוחסים לעורר, יש מסוכנות בשחרורו ולא ניתן למנוע את הסיכון באמצעות חלופת מעצר.

על-כן, הורה בית-משפט קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

3.בערר שבפני מלין בא-כוח העורר על קביעותיו אלה של בית-משפט קמא וטוען כי חומר הראיות הקיים אינו מבסס ולו לכאורה את מעשה האינוס המיוחס לעורר. בא-כוח העורר מדגיש בהקשר זה כי מרשו אינו מכחיש את דבר קיום היחסים המיניים עם המתלוננת, אך לדבריו מתעוררים ספקות באשר לאמינות המתלוננת, שהגיעה אל העורר בשעת לילה מרצונה ושהינה, לטענתו, בעלת אישיות בעייתית ומניפולטיבית.

בא-כוח העורר מוסיף וטוען כי ראוי היה שבית-משפט קמא יבחן חלופת מעצר בעניינו של העורר וזאת לנוכח העובדה שעברו נקי וכן לנוכח העובדה כי הוצעו חלופות למעצר, בבית אמו או בבית אחותו של העורר באשדוד, המרוחקות ריחוק גיאוגרפי ממשי ממקום מגוריה של המתלוננת.

4.אין בידי לקבל את טענות בא-כוח העורר.

עיינתי בחומר החקירה שהוצג ובניגוד לטענת בא-כוח העורר, עולה כי יש בידי המשיבה ראיות ממשיות לכאורה, המבססות סיכוי סביר להרשעתו של העורר במעשי האינוס והתקיפה המיוחסים לו.

בתמצית אומר, כי עדות המתלוננת בדבר מעשי העורר, נתמכת בתעודות רפואיות ובחוות-הדעת הפתולוגית של ד"ר קוגל, הקובעת כי ממצאי הבדיקה מתיישבים עם עיקרי התלונה והעיקר – יש בידי התביעה "ראשית הודיה", אם לא למעלה מכך, מפי העורר עצמו, בכל הנוגע לתקיפת המתלוננת ואינוסה.

5.אשר לחלופת המעצר.

בצדק קובע בית-המשפט כי אופי המעשים המיוחסים לעורר הינו אלים במיוחד ומקים חזקת מסוכנות כה מובהקת עד כי אין להסתפק בחלופת מעצר.

חיזוק נוסף לעניין מסוכנותו של העורר ניתן למצוא בהודעתו של העורר עצמו, אשר סיפר כי סמוך לפני ביצוע העבירות המיוחסות לו, הוצא נגדו צו-הרחקה מבית אמו בשל חשש לאלימות.

לנוכח כל האמור, אין מקום להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר, משום שחלופה כזו אין בה כדי לשלול את מסוכנותו של העורר ואין בה כדי לערוב לשלום המתלוננת ולשלום הציבור.

הבקשה נדחית.