בש"פ 3761/22 כיאל ועד נ. מדינת ישראל

ביום 2.6.22 בשעת בוקר מוקדמת אירע ירי בפתח ביתה של המבקשת, ואדם נפגע קשות. אחד החשודים בירי הוא בעלה של המבקשת, ואילו המבקשת חשודה בשיבוש מהלכי חקירה. המבקשת נעצרה והובאה לפני בית משפט השלום עם בקשה להארכת מעצרה ביום שישי, 3.6.22. הבקשה נדחתה, משבית המשפט קבע שלא קיימת עילת מעצר המצדיקה את המשך מעצרה. לבקשת המשיבה עיכב בית המשפט את ביצוע ההחלטה עד השעה 18:00, ובתנאי שהערר יוגש תוך שעה (לא נרשם בהחלטה באיזו שעה ניתנה). המשיבה אכן הגישה ערר, וזה נתקבל תוך שבית המשפט המחוזי קבע כי קיים חשד סביר הקושר את המבקשת לשיבוש המיוחס לה. ועוד קבע כי מעיון במסמך חסוי שהוצג לו עולה שקיים חשש ממשי שתמשיך לעשות כן לאחר שחרורה. משכך, הורה בית המשפט המחוזי על הארכת מעצרה עד היום 5.6.22 שעה 20:00. הבקשה למתן רשות לערור הוגשה ביום שישי בשעה 20:30. משהובאה לפניי הבקשה, לא ראיתי הצדקה להיעתר לה. משכך, בצאת החג ולמען הסדר ניתנת החלטתי. ואפרט.

מדובר בבקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי", וכידוע זו נבחנת על פי אמת מידה מצמצמת. משמע, שרשות כזו תינתן במקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר מתקיימות נסיבות ייחודיות המצדיקות התערבות. המקרה הנדון אינו כזה. ויצוין כי הלכה זו כוחה יפה אף במקרים שבהם החלטתו של בית משפט השלום נהפכה על ידי בית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי נתן את דעתו באופן מפורט למסמך החסוי שהוצג לו; ציין כי הוכח להנחת דעתו כי המבקשת בהיותה עצורה המשיכה ושיבשה את מהלכי החקירה "באופן בוטה"; וכן התייחס לפעולות חקירה ספציפיות שהמשטרה נדרשת לבצע בהתאם לדוח שהוצג לעיונו. לא נמצא טעם מבורר לשנות מהחלטתו. התוצאה היא שהבקשה נדחית.