החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3769/13 רוני גז נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · איחור בהגשת ערר על החלטה בדבר שחרור ממעצר בתנאי מעצר ביתבקשת רשות ערעור (ערר) לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום, בשלב ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין איחור בהגשת הערר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר הגיש ערר באיחור על החלטת שחרור ממעצר בתנאי מעצר בית מלא, והמחוזי דחה את הבקשה להארכת המועד. בית המשפט העליון קיבל את העברור וקבע כי העורר יוכל לטעון לגופו של ערר בבית המשפט המחוזי, בשים לב לנסיבות ולחילופי הסנגורים.

העובדות

העורר הגיש ערר לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום לשחררו ממעצר בתנאי מעצר בית מלא, באיחור. בית המשפט המחוזי קבע כי אין הצדק סביר לאיחור, למרות חילופי הסנגורים. בעת חילופי הסנגורים כבר חלף המועד להגשת הערר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערר על החלטת בית משפט השלום לשחרר נאשם ממעצר בתנאי מעצר בית מלא, כאשר הוגש באיחור והוחלף הייצוג?

הלכות

  1. 1

    בנסיבות של איחור בהגשת ערר על שחרור ממעצר, והחלפת ייצוג עם העברה לסנגוריה ציבורית, ניתן לאפשר לעורר לטעון את טענותיו לגופן חרף האיחור, כשנשקלת כלל הנסיבות.

    ״ההסבר שכנע רק במקצת, אך בהצטבר אליו נסיבותיו של העניין, ובהתחשב בכך שבניגוד לאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • איחור בהגשת ערר
  • מעצר בית
  • חילופי סנגורים
  • סנגוריה ציבורית
  • הצדק סביר לאיחור
  • ערר בזכות או ברשות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3769/13

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

העורר:

רוני גז

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר ולחלופין בקשת רשות ערר על

החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.5.2013 בעמ"ת 21629-05-13 שניתנה

על ידי כבוד השופט דניאל פיש

תאריך הישיבה:

כ"א בסיון התשע"ג

(30.5.2013)

בשם העורר:

עו"ד פארס בריק

בשם המשיבה:

עו"ד דפנה שמול

החלטה

העורר איחר בהגשת ערר לבית המשפט המחוזי על החלטת בית משפט השלום לשחררו ממעצר בתנאי 'מעצר בית' מלא. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי לא מצא הצדק סביר לאיחור בהגשת הערר, למרות חילופי הסנגורים, משום ש "גם לאחר תקופה זו נותר זמן די והותר להגשת ערר במועד" .

ב"כ הצדדים ביקשו לדון בערר לגופו, ולייתר את הדיון בשאלה אם מדובר בערר בזכות או ברשות.

ב"כ העורר הסביר באריכות את הקושי שנוצר עם העברת הייצוג לסנגוריה הציבורית, סדר פעולות שאורך זמן. ההסבר שכנע רק במקצת, אך בהצטבר אליו נסיבותיו של העניין, ובהתחשב בכך שבניגוד לאמור בהחלטת בית המשפט המחוזי, בעת חילופי הסנגורים כבר חלף המועד להגשת הערר, הרי שעל מנת שלא לקפח את זכותו של העורר, החלטתי לקבל את עררו, במובן זה שיהיה לו יומו לטעון את טענותיו בבית המשפט המחוזי בערר, חרף הגשתו באיחור.

ניתנה היום, כ"א בסיון תשע"ג (30.5.2013).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עמת 21629-05-13

הלכות

  1. 1בנסיבות של איחור בהגשת ערר על שחרור ממעצר, והחלפת ייצוג עם העברה לסנגוריה ציבורית, ניתן לאפשר לעורר לטעון את טענותיו לגופן חרף האיחור, כשנשקלת כלל הנסיבות.