בש"פ 3786/20 מדינת ישראל נ. עבד אלבאסט אגאבריה

בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), בתשעים ימים החל מיום 22.6.2020 או עד מתן פסק דין בתפ"ח 55664-03-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין המשיבים 2-1 בבש"פ 3786/20 (להלן: עבד ומוחמד , בהתאמה); ובתפ"ח 55645-03-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין המשיב בבש"פ 3787/20 (להלן: עלי ), לפי המוקדם.

תמצית עובדות כתב האישום

1.

ביום 25.3.2019 הוגשו שני כתבי אישום נפרדים נגד עבד ומוחמד ושותפם הקטין (להלן: הקטין ) ונגד עלי, אשר הינם קרובים משפחה, המייחסים להם עבירות רצח בכוונה תחילה, ניסיון לרצח ונשיאת והחזקת נשק (עבירות לפי סעיפים 300(א)(2) בצירוף סעיפים 301 ו-29; 305(1) בצירוף סעיף 29; 144(א) ו-144(ב) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977).

ברקע המעשים עומד סכסוך בין עבד לבין אדם ג'בארין (להלן: אדם ) ובין משפחת המשיבים לבין משפחתו של אדם, במהלכו נחשד קרוב משפחתם של המשיבים כי ירה אל עבר רכבו של אדם. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 12.1.2019, או קודם לכן, החליטו המשיבים לגרום למותו של אדם. ביום 12.1.2019 הצטיידו המשיבים והקטין באקדח, בתת מקלע מאולתר ובתחמושת, נסעו בכביש עפר אל עבר בית דודו של אדם, שם שהו בין היתר אדם וחברו סאהר מחאמיד (להלן: המנוח ), ועבד ועלי עזבו את המקום. מוחמד והקטין המתינו ליציאת אדם מהבית, רעולי פנים ומצוידים בנשק. כאשר הבחינו באופנוע של אדם, בו נהג המנוח כשמאחוריו ישב אדם, הם ירו לעברם לפחות שבעה כדורים ונמלטו מהמקום דרך מטע זיתים אל כביש העפר, ומשם באמצעות רכב, שבו נהג עבד. בכך, גרמו המשיבים, בצוותא חדא, למותו של המנוח ולפציעתו של אדם.

הליכי המעצר עד כה

2.

עבד ומוחמד נעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, בהוראת בית המשפט המחוזי (החלטה מיום 4.7.2019, כב' השופט נ' סילמן ). ערר שהגיש עבד על מעצרו עד תום ההליכים, נדחה בהחלטת בית משפט זה (בש"פ 4943/19 מיום 27.8.2019, השופט ע' גרוסקופף ). בקשתו של עבד לעיון חוזר בהחלטת המעצר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (החלטה מיום 2.10.2019, כב' השופט נ' סילמן ). בהמשך, ומשלא הסתיים משפטם בתוך תשעה חודשים, הוארך מעצרם פעמיים בהסכמה (בש"פ 8540/19 מיום 23.12.2019; בש"פ 1973/20 מיום 23.3.2020, השופט מ' מזוז ).

3.

עלי נעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בהוראת בית המשפט המחוזי (החלטה מיום 13.6.2019, כב' השופט נ' סילמן ). משלא הסתיים משפטו בתוך תשעה חודשים, הוארך מעצרו בהסכמה (בש"פ 8539/19 מיום 23.12.2019, השופט מ' מזוז ). מעצרו הוארך פעם נוספת, תוך שבית משפט זה עמד על חומרת העבירה וחומרת נסיבות ביצועה ועל החשש משיבוש הליכי משפט ולהימלטות מן הדין (בש"פ 1972/20 מיום 22.3.2020, השופט מ' מזוז ).

כעת, הגישה המבקשת בקשות להארכת מעצר המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם בפעם השלישית.

ההליכים בתיק העיקרי בבש"פ 3786/20

4.

עד כה התקיימו בתיק שבעה דיוני הוכחות, ונקבעו שמונה דיוני הוכחות נוספים, בימים 18.6.2020, 25.6.2020, 13.10.2020, 24.11.2020, 3.12.2020, 24.12.2020, 29.12.2020 ו-31.12.2020.

חמישה דיוני הוכחות בוטלו מסיבות שונות, ביניהן בקשת המשיבים; היעדרות אחד העדים, אשר ללא השלמת עדותו באי כוח המשיבים סירבו לחקור עד נוסף; ומצב החירום המיוחד.

ההליכים בתיק העיקרי בבש"פ 3787/20

5.

עד כה התקיימו בתיק שישה דיוני הוכחות, ונקבעו שבעה דיוני הוכחות נוספים, בימים 2.7.2020, 2.8.2020, 17.9.2020, 21.10.2020, 29.10.2020, 9.11.2020 ו-11.11.2020. דיון הוכחות אחד בוטל עקב מצב החירום המיוחד.

טיעוני המבקשת (במאוחד)

בבקשותיה טענה המבקשת כי מסוכנותם של המשיבים נלמדת מעבירת הרצח המיוחסת להם, אשר בוצעה בקור רוח ותוך תכנון מוקדם. עוד טענה המבקשת כי קיים חשש סביר ששחרורם של המשיבים יביא להשפעה על עדים, כאשר בית המשפט אף נדרש להוצאת צווי הבאה לעדים, ולהימלטות מאימת הדין, וכי בעניינם של עבד ומוחמד, ישנו חשש משיבוש הליכי משפט. אשר לקצב ניהול ההליך, מסרה המבקשת כי נוסף על הדיונים שהתקיימו בכל אחד מהתיקים, קבועים מועדים נוספים. עוד ציינה המבקשת כי בעניינו של עלי נשמעו שבעה עדי תביעה והוגשו מוצגים רבים, וכי בשל מצב החירום המיוחד לא הייתה התקדמות משמעותית בתיק בתקופת הארכת המעצר האחרונה.

בדיון שהתקיים בפניי, חזר בא כוח המבקשת על נימוקי הבקשות והוסיף כי ההוכחות בעניינם של המשיבים התחדשו לאחר תקופת מצב החירום, וכי צפוי שבסיומם של מועדי הדיונים הקבועים בתיקים, פרשות התביעה יהיו בשלב מתקדם.

הטיעונים בבש"פ 3786/20

לטענת בא כוחו של עבד, הוא לא נכח בזירה בזמן הירי, ומשהקטין הנאשם בביצוע הירי שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני, יש בהחלטה להותיר את עבד במעצר מאחורי סורג ובריח כדי להפלותו, שכן הוא היה "קטין בגיר" בן 19 ונעדר כל עבר פלילי בעת ביצוע המיוחס לו. על כן, התבקש בית המשפט להורות על שחרורו של עבד לחלופת מעצר של פיקוח אלקטרוני.

כך, בא כוחו של מוחמד טוען גם הוא לאפליה, מקל וחומר, משמוחמד היה בן 18 וחצי בעת ביצוע המיוחס לו. לטענתו, נשמעו עד כה כעשרה עדים וטרם נשמע כל עד מרכזי, ומשמעולם לא נבחנה בעניינו של מוחמד אפשרות של שחרור, הוא מבקש להורות על הכנת תסקיר.

הטיעונים בבש"פ 3787/20

לטענת בא כוחו של עלי, החלק שיוחס לו קטן ולא מיוחסת לו נוכחות בזירת הרצח, משנטען כי הוא עזב לפני הירי. מדובר בבחור צעיר בן 19 בזמן ביצוע המיוחס לו ונעדר עבר פלילי, המבקש שייערך בעניינו תסקיר מעצר על מנת לבחון חלופת מעצר.

תשובת המבקשת

בתשובה לטיעוני המשיבים, ציין בא כוח המבקשת כי הטענה בדבר אפליה לא הועלתה בעבר, על אף שהיה בידם להעלותה בפני בית המשפט בהארכת המעצר השנייה, כי לא הוגשה בקשה לעיון חוזר בעניין וכי אין בסיס לטענה. אשר לתסקיר, נטען כי אין מקום לכך בתיק רצח על רקע סכסוך, עם תכנון מוקדם ושימוש בכלי נשק, כפפות וכיסויי פנים. לבסוף, נטען כי אין מקום לקבל את הטענות בדבר אי הנוכחות בזירה, משעבד ועלי הם מבצעים בצוותא ונקבע שיש ראיות לכאורה בעניינם.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשות על נספחיהן ושמעתי את טענות הצדדים בדיון בפניי, מצאתי כי דין הבקשות להתקבל.

הכרעה בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, מבוססת על איזון בין זכות הנאשמים לחירות לבין שמירה על שלום הציבור וביטחונו, ותקינות ההליך המשפטי, וזאת תוך איזון מכלול השיקולים, ובהם, מידת המסוכנות הנשקפת מהנאשמים, עברם הפלילי, חומרת העבירות המיוחסות להם, משך המעצר, קצב ניהול ההליך העיקרי, ומידת החשש משיבוש הליכי המשפט או מהימלטותם של הנאשמים מן הדין (ראו: בש"פ 2650/19 מדינת ישראל נ' נחום , פסקה 11 (1.5.2019) (להלן: עניין

נחום )); בש"פ 2716/19 מדינת ישראל נ' ג'בארין , פסקה 12 (8.5.2019)).

7.

בענייננו, לא ניתן להפריז בחומרתה של עבירת הרצח בכוונה תחילה המיוחסת למשיבים, והלכה היא כי נאשמים בעבירה זו ישוחררו ממעצר במקרים חריגים בלבד (עניין נחום , פסקה 12; בש"פ 1687/20 מדינת ישראל נ' ותד , פסקה 5 (15.3.2020)). יתר על כן, בעבירות שדינן מאסר עולם, כבענייננו, יידרשו טעמים מיוחדים לשם שחרור למעצר בפיקוח אלקטרוני (סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים או כי מתקיימים טעמים מיוחדים, וזאת בראי נסיבות ביצוע העבירה ובהן תכנון מוקדם, מארב וירי לעבר שני אנשים שרכבו על אופנוע, על רקע של סכסוך, אשר יש בהן כדי להעיד על עוצמת המסוכנות הנשקפת מהמשיבים. לכך, מתווסף החשש מהימלטות מאימת הדין, הנלווה לעבירות חמורות מסוג זה, וכן החשש מהשפעה על עדים, בשים לב לסכסוך שברקע האישומים.

בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל, לצד מצב החירום המיוחד אשר עיכב מעט את קצב התקדמות התיקים והצפי שבסוף השנה פרשות התביעה יהיו בעיצומן, לא מצאתי כי נקודת האיזון נעה לעבר שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר (לאיזון בין שיקול חלוף הזמן לבין יתר השיקולים, ראו: בש"פ 4120/19 מדינת ישראל נ' עודה , פסקה 18 (4.7.2019)). עם זאת, יוער כי בשל אופן התקדמות ההליך והתארכותו, מן הראוי לעבות את מועדי דיוני ההוכחות בכל אחד מן התיקים, ככל שיומנו של בית המשפט המחוזי יאפשר זאת.

8.

אשר לטענת המשיבים בדבר אפליה בשל מעצרו של הקטין בפיקוח אלקטרוני, אין בה כדי לסייע להם, משסעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים מונה קטינות כ"טעם מיוחד" העשוי להצדיק מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני, חלף מעצר מאחורי סורג ובריח.

9.

סוף דבר, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 22.6.2020, או עד מתן פסק דין בתפ"ח 55664-03-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין המשיבים 2-1 בבש"פ 3786/20; ובתפ"ח 55645-03-19 בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין המשיב בבש"פ 3787/20, לפי המוקדם.