בש"פ 3789/09מדינת ישראל נ. נאדר אג'רב

1.

בפניי בקשה מטעם המדינה להורות בשלישית על הארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.

ביום 20.2.2008

הוגש נגד המשיבים, וארבעה נאשמים נוספים, כתב אישום המונה 28 אישומים. על פי כתב האישום, פעלו המשיבים יחד עם הנאשמים הנוספים במסגרת חבורה עבריינית מאורגנת, היררכית, מתוחכמת ושיטתית ששמה לה למטרה לגנוב כלי רכב בתחומי מדינת ישראל ולהעבירם לשטחי הרשות הפלסטינית (להלן:

הרשות ). ראשיתה של תקופת הפעילות המיוחסת למשיבים היא, לכל הפחות, החל מחודש דצמבר 2007 ועד חודש פברואר 2008. לפי עובדות כתב האישום, המשיבים פרצו לכלי רכב, גנבו, תיווכו וסחרו בכלי רכב גנובים וחלקיהם וקיבלו לידיהם כלי רכב גנובים, תוך תיאום ועזרה הדדית. מכתב האישום עולה כי המשיב 1 עמד בראש החבורה ורכש את כלי הרכב הגנובים מהנאשמים הנוספים או מאחרים, העבירם לשטחי הרשות וסחר בהם. המשיב 2, אחיינו של המשיב 1, שימש כיד ימינו. המשיב 3 רכש מהמשיב 1 ומאחרים את כלי הרכב הגנובים וסחר בהם.

כתב האישום מייחס למשיב 1 עשרות עבירות של קשירת קשר לפשע; עשרות עברות של סחר ברכב גנוב; עשרות עבירות של קבלת רכב גנוב; ארבע עבירות של ניסיון לסחר ברכב גנוב; וארבע עבירות של ניסיון לקבלת רכב גנוב. למשיב 2 מיוחסות עשרות עבירות של קשירת קשר לפשע; עשרות עבירות של סחר ברכב גנוב; עשרות עבירות של קבלת רכב גנוב; ארבע עבירות של סחיטה באיומים; עבירה של החזקת כלי פריצה לרכב ועבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. למשיב 3 מיוחסות עשרות עבירות של קשירת קשר לפשע; עשרות עבירות של סחר ברכב גנוב; עשרות עבירות של קבלת רכב גנוב; ארבע עבירות של סחיטה באיומים; עבירה של החזקת כלי פריצה לרכב ועבירה של כניסה לישראל שלא כחוק.

3.

בקשה למעצר עד תום ההליכים, אשר הוגשה בד בבד עם כתב האישום, נתקבלה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט ג' נויטל) בהסכמתם המשיבים. משמשפטם של המשיבים לא הסתיים בתום תשעת חודשי המעצר, הגישה המבקשת בקשה בהסכמת המשיבים 1 ו-2 להארכת מעצרם בתשעים ימים. כמוסכם, הוארך מעצרם על ידי בית משפט זה (כב' השופט א' א' לוי) החל מיום 20.11.2008. מעצרו של המשיב 3 הוארך אף הוא בהחלטה שנתן כב' השופט לוי מיום 25.11.2008. ביום 18.2.2009 קיבל בית משפט זה (כב' השופט ס' ג'ובראן) בקשה נוספת להארכת מעצר המשיבים בתשעים ימים נוספים.

בפני, אפוא, בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים. יצוין כי בעת הגשת הבקשה נקבעו שלוש ישיבות הוכחות, כאשר להערכת המבקשת, בדיון הקרוב תסתיים פרשת התביעה.

4.

לטענת המבקשת, מסוכנותם הרבה של המשיבים לביטחון הציבור נלמדת מכך שהעבירות המיוחסות להם בוצעו בהיקף ניכר, בשיטתיות, לאורך תקופה, ותוך תיאום בין המשיבים והנאשמים האחרים. המבקשת גורסת כי עניינם של הנאשמים הנוספים בתיק, אשר שוחררו לחלופות מעצר בשלבים שונים של הדיון, שונה בתכלית מענייניהם של המשיבים הן מבחינת היקף העבירות והאישומים המיוחסים להם והן מבחינת מעמדם בארגון העברייני. בנוסף, מצביעה המבקשת על עברו הפלילי של המשיב 1, הכולל הרשעות בעבירות של מסחר ופירוק רכב גנוב ושימוש בלתי חוקי ברכב, וכן על עברו הפלילי של המשיב 3 הכולל הרשעות בעבירות של שיבוש הליכי משפט, גניבת רכב וכניסה לישראל שלא כחוק. המבקשת מציינת כי נגד משיב 3 תלוי ועומד מאסר על תנאי בר-הפעלה. עוד נטען כי קיים חשש ממשי להימלטותם של המשיבים מהליכי שפיטה באם ישוחררו לחלופת מעצר, נוכח היותם תושבי הרשות. על-פי המבקשת, הדחיות הרבות בתיק נבעו בעיקר מניסיונות הידברות בין הצדדים וניהולו של הליך גישור אשר נועד לייתר את שמיעת ההוכחות בתיק.

5.

באת-כוחם של המשיבים 1 ו-2 מדגישה כי פרשת ההוכחות בתיק טרם נסתיימה, וטוענת כי התמשכות ההליכים בתיק היא פועל יוצא של התנהלותה של המבקשת, ובכלל זאת אי התייצבותם של עדי תביעה. באת-הכוח גורסת כי יש לשחרר את המשיבים 1 ו-2 תחת תנאי מעצר בית מלא, בצירוף ערבויות ישראליות. סנגורו של המשיב 3 טוען כי הימשכות ההליכים בתיק אינה קשורה למרשו, כיון שלכתחילה לא היה מעורב במשא ומתן בין הצדדים ועמד על חפותו. להערכת הסנגור, התיק יסתיים לאחר הפגרה, כשמשמעות הדבר הינה שהמשיב 3 יהא עצור כשנתיים. לפיכך, טוען הוא, כף המאזניים נוטה לטובת חירותו של המשיב, ויש מקום לבחון עבורו חלופת מעצר. הסנגור גורס כי בעבר, במסגרת תיק אחר, שוחרר המשיב 3 למעצר ועמד בתנאים שהוטלו עליו, ועל כן ניתן לתת בו אמון.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ושמעתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

ההכרעה בדבר הארכת מעצר לאחר תקופת המעצר הסטטוטורית היא פרי מלאכת איזונים בין חירותו של נאשם במשפט פלילי, שעודו נהנה מחזקת החפות, לבין שמירה על שלום הציבור (ראו למשל: בש"פ 10595/05 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסמה, 27.11.2005)). עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו, למשל: בש"פ 9765/07 מדינת ישראל נ' זיאד (לא פורסמה, 19.12.2007)).

אכן, עולה הרושם כי משפטם של המשיבים התנהל בעצלתיים (ראו האמור בהחלטת כב' השופט ס' ג'ובראן מיום 18.2.2009), אולם עתה נראה כי חלה התקדמות למן הארכת המעצר הקודמת, והמבקשת טענה בפניי כי נותרה עדותו של עד תביעה אחד בלבד. בנסיבות החמורות של התיק דנן, אין בהתמשכות ההליכים, על אף שאינה רצויה, כדי להקהות את מסוכנותם של המשיבים לשלום הציבור. מסוכנות זו נלמדת, בין היתר, מהיקפן הנרחב של העבירות, העומד על עשרות עבירות המיוחסות לכל משיב, וממידת התחכום המעורבת בהן. סבורני כי מסוכנות זו אינה ניתנת לאיון בשלב זה, בפרט נוכח החשש מפני הימלטותם של המשיבים מאימת הדין. מסקנה זו יפה גם לגבי המשיב 3, לגביו נטען כי עמד בעבר בתנאי שחרור, וזאת בשל עברו הפלילי המכביד והמאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו.

הבקשה לפיכך מתקבלת. מעצרם של המשיבים יוארך בתשעים ימים החל מיום 19.5.2009, או עד למתן פסד דין בת"פ 40060/08 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.