בש"פ 3797/07 פלוני נ. מדינת ישראל

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים בחודש נובמבר 2006, יוחסו לו מספר מעשים מגונים אותם ביצע, על פי הנטען, בבתו, קטינה ילידת חודש מרץ 1999. בחודש מרץ 2007 תוקן כתב האישום, והוא עוסק עתה בשלושה מעשים מגונים בלבד שביצע העורר בבתו. המקרה האחד התרחש בחודש מאי 2006, כאשר העורר החדיר את ידו מתחת לבגדיה של הקטינה ומישש את איבר מינה. בשני מקרים נוספים נגע העורר בבתו עד שהגיע לסיפוקו.

העורר הודה בפני בית משפט קמא בעובדות שיוחסו לו, והורשע בעבירות של מעשה מגונה בבן משפחה שטרם מלאו לו 14 שנים. הטעונים לעונש עתידים להתקיים בחודש יוני 2007, ובבקשה שהניח העורר על שולחנו של בית המשפט המחוזי, הוא עתר לשחרורו לחלופת מעצר. בית המשפט דחה את הבקשה, ובכך עוסק הערר שבפני.

אכן, כתב האישום המתוקן בעובדותיו הודה העורר, חומרתו פחותה מכתב האישום המקורי. אולם, נותרה עומדת על כנה העובדה כי העורר ביצע מעשים מגונים בבתו, קטינה, בשר מבשרו, בעת שהיתה בת 7 שנים בלבד. חמורה באותה מידה היא התרשמותם של גורמי הטיפול, לפיה נשקפת מהעורר רמת סיכון גבוהה להישנות עבירות מסוג זה, עקב האפשרות שהוא נמשך לקטינים ומאחר והוא לוקה בדחפים מיניים מוגברים. בנסיבות אלו, ומאחר וחזקת החפות שוב לא עומדת לעורר, נראה כי בשחרורו של העורר לחלופת מעצר כרוכה סכנה אותה איני מוכן להניח לפתחו של הצבור, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.