בש"פ 3803/13 אל סוח עלאא נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת מיכל ברנט ) בעמ"ת 30038-04-13 מיום 28.4.2013, בגדרה נדחה עררו של המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופט שמעון שטיין ) במ"ת 36506-03-13 מיום 19.3.2013 להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

2.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בעבירת סחר בסם מסוכן בצוותא חדא, עבירה לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין (להלן: חוק העונשין ), ובעבירת התחזות כאדם אחר, עבירה לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים. ביום 10.4.2013 נעתר בית משפט השלום לבקשת המשיבה והורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו התבסס בית המשפט על הסכמה בדבר קיומן של ראיות לכאורה, על קיומה של עילת מעצר, ועל תסקיר שירות המבחן ממנו עלה כי קיימת אצל המבקש " רמת סיכון במצבו ". בית המשפט ציין כי חלופות המעצר שנבחנו, פיקוח על-ידי אימו ואחותו של המבקש, לא נמצאו מתאימות. עוד ציין בית המשפט כי על אף שלמבקש אין עבר פלילי, " תלוי ועומד כנגדו תיק נוסף בבית משפט השלום ברמלה בגין עבירות של תקיפת שוטר במילוי תפקידו ואיומים, לדיון שהיה קבוע בפני סגן הנשיאה

המשיב [המבקש כאן] לא התייצב והוצא כנגדו צו הבאה ". על החלטה זו הגיש המבקש ערר לבית המשפט המחוזי מרכז. בית המשפט דחה את עררו של המבקש. בהחלטתו נסמך בית המשפט בין היתר על האישום הנוסף בגין התחזות, ועל ההימנעות מהתייצבות לדיונים בבית משפט השלום ברמלה. עוד הפנה בית המשפט לתסקיר שירות המבחן, שם עלו דברים שפגמו במהימנותו של המבקש, ומכל מקום נקבע כי אין ליתן בו אמון, תנאי ראשוני לשקילת שחרור לחלופת מעצר.

3.

בבקשת רשות הערר שלפנַי, חוזר בא-כוח המבקש על טיעוניו לפני הערכאות הקודמות, כי המבקש הוא בחור צעיר, נעדר עבר פלילי ועובד למחייתו. עוד נטען כי ההחלטה להורות על מעצרו עד תום ההליכים נגדו פוגעת בו בצורה קשה, משום ש" עונש המאסר הצפוי לנאשם בגין העבירה המיוחסת לו, זהה כמעט לתקופה הצפויה לו בניהול משפטו ".

4.

דינה של הבקשה להידחות. המבקש איננו ממלא אחר התנאים המצדיקים ערר ב'גלגול שלישי'. השערות לגבי העונש הצפוי ולגבי משך זמן ניהול המשפט, הן מסוּפּקות, ומכל מקום אין בהן כדי להחריג את העניין דנן מדל"ת אמותיו של המבקש לכלל עניין עקרוני שלוֹ השלכות רוחב כפי שנטען בבקשה. טענת המבקש בנוגע להעדר עבר פלילי וגילו הצעיר נדונה כבר בערכאות קודמות ושוברה בצידה. תסקיר משלים שביקש המבקש כי יוגש, על מנת לשפר את מצבו ביחס לתסקיר הקודם, גם הוא אינו מצדיק מתן רשות לערור.

הבקשה נדחית.