בש"פ 3808/13 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת נ' אחיטוב ) במ"ת 41542-03-13 מיום 5.5.2013, על-פיה הוארך מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.

נגד העורר ו-6 אחרים הוגש כתב אישום בעבירת הריגה. על-פי כתב האישום, ביום 24.2.2013 – ליל חג הפורים – לקראת חצות, הגיעו הנאשמים ביחד עם כ-20 אחרים לבילוי במסיבה במועדון " RNB "

בתל-אביב. במהלך הבילוי, התגלע ויכוח בין בני החבורה מנתניה – שעליה נמנה העורר – לבין חבורת נערים מלוד אשר הגיעה גם היא לבילוי במועדון. הויכוח גלש לאלימות פיזית. בשעה 03:30 יצאו הנאשמים, שאר בני החבורה מנתניה, ובני החבורה מלוד אל מחוץ למועדון. הנאשמים והאחרים החלו לרדוף אחרי בני החבורה מלוד, כשהם מצויידים בבקבוקי זכוכית, מקלות ואבנים. בני החבורה מלוד נסו על נפשם, התפזרו, נפוצו לכל עבר על מנת להציל את נפשם. בשלב מסויים, תוך כדי המנוסה, מצא עצמו אשגרי גבארו (להלן: המנוח ) לבד בפתח חניון בתל אביב. או אז, הסתערו הנאשמים והאחרים בצוותא חדא על המנוח, והחלו להפליא בו מכות קשות ונמרצות, כשהם בועטים ומכים בראשו, בצווארו, בחזהו ובכל חלקי גופו, בבקבוקי זכוכית, במקלות ובאבנים. הם לא חדלו ממעשיהם גם בשעה שהמנוח היה מוטל על הכביש, חסר אונים, בעודו מנסה לגונן על ראשו באמצעות ידיו, וגם לאחר שראו כי נחלש עד כדי כך שנותר שרוע במקום ללא תנועה. המנוח נחבל בראשו, בצלעותיו, בפניו, בעורפו, בגבו, בגפיים העליונות, ושאר חבלות קטלניות. לבית החולים הגיע במצב של מוות מוחי וכעבור ימים אחדים מת מפצעיו.

הליכי המעצר

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבית המשפט המחוזי נחלקו ב"כ הצדדים באשר לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר. בית המשפט המחוזי הכריע בחיוב, וכמו כן קבע כי מתקיימת עילת מעצר. בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע שמכתב האישום עולה כי נערך לינץ' מעורר פלצות בנער צעיר, שאיבד את חייו רק מחמת השתייכותו לקבוצת נערים אחרת והותקף בידי רבים בכל אמצעי שנקלע לידיהם. לפי טיבו של האירוע – כך נקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי – רמת המסוכנות היא כזו שאין אפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

נימוקי העורר ותגובת המשיבה

4.

באת כוח העורר טוענת כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את המלצת שירות המבחן. לדידה, בהסתמך על ההמלצה האמורה, מן הראוי לשחרר את העורר בתנאים מגבילים. מדובר אמנם בבגיר, אך הוא תלמיד כתה י"ב, זו לו מעורבות יחידה בפלילים, הוא סובל במעצר ממצוקה נפשית, ועדיין עומדת לו חזקת החפות. משפחתו של העורר טובה ומסורה, ניתן להבטיח פיקוח אפקטיבי בתנאי 'מעצר בית' מלא אשר יאיין את המסוכנות. משנה תוקף לדברים הללו ניתן בדבריהם – בכתב ובעל פה – של רכזת עמותת על"ם והעובד הסוציאלי מהמחלקה לקידום נוער בעיריית נתניה, אשר מכירים את העורר כדמות חיובית, אדם אחראי ובעל משמעת עצמית. בתחילה טענה ב"כ העורר את טענותיה גם בנוגע לראיות, אך בגמר הטיעון הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה (במיוחד בשים לב לדברים שכתב העורר ב- S.M.S , לאִמרה מפלילה של נאשם 3 בכתב האישום, לגרסה כוזבת שמסר הנאשם 7 לגבי מעשיו באותו לילה, ועוד). עם זאת ציינה ב"כ העורר כי לפי חומר הראיות הגולמיות שלחובת העורר, היא צופה כי משפטו יתנהל עד תום ולא יהיה קצר. על התביעה יהיה להוכיח במהלך המשפט את חלקו של כל אחד מ-7 הנאשמים.

5.

באת כוח המשיבה עמדה על חומרת המעשים, בהדגישה כי היו אלה 15 נגד 1. ב"כ המשיבה לא רואה באמוּר בתסקיר המעצר הצדקה לשחרור העורר. על-פי התסקיר קיים סיכוי, אמנם נמוך, להישנות העבירה, וישנה בעייתיות גם מבחינת הפנמת חומרת האירוע אצל העורר. בית המשפט המחוזי קבע בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון כי בנסיבות שכאלה אין חלופת מעצר שיכולה לאיין את המסוכנות. לדברי באת כוח המשיבה יש בחומר הראיות דיסק שבו רואים את הנאשמים רודפים אחרי הקורבן ב"אמוק מטורף", חסר מעצורים. מדובר בביצוע בצוותא באופן מובהק, תקיפה קשה ואכזרית, בחשכה, כשהתוקפים מצויידים בבקבוקים, בבלטות, בועטים בראשו של העורר, בצווארו, בגולגלתו. אין זה מן הנמנע כי היו מעורבים נוספים, אך לא נמצאו די ראיות לגבי אחרים.

דיון והכרעה

6.

אכן, על-פי תסקיר שירות המבחן מדובר בתלמיד כתה י"ב, מתגורר עם משפחתו בנתניה, ובמקביל ללימודיו עבד במפעל פלסטיק. משפחתו נורמטיבית, מקיימת אורח חיים יציב, הוריו עובדים לפרנסת המשפחה. המעצר קשה לעורר, הוא חרד ומאוכזב, מוצף רגשית. שירות המבחן מצביע על סיכון נמוך למעורבות חוזרת בעבירת אלימות, ומצא את הוריו, אחיו ודודתו של העורר כמי שמשקיפים בחומרה על האירוע ומסוגלים למלאכת הפיקוח על העורר בתנאי 'מעצר בית' עם איזוק אלקטרוני.

7.

מצער הדבר שהעורר נקלע למצב דברים שכזה, לשהייה ממושכת בבית המעצר במקום בבית הספר, בעבודתו ובביתו; אך אי-אפשר להימנע מכך, חרף המלצה חיובית של שירות המבחן ותמיכת נציגת על"ם ועובד סוציאלי מהמחלקה לקידום נוער בעיריית נתניה, שכתבו והשמיעו דברים רציניים. המסכת המתוארת בכתב האישום, מרדף חסר מעצורים של רבים, התנפלות על יחיד, הכאתו בחבורה באמצעים מכל הבא ליד – בקבוקי זכוכית, מקלות ואבנים – בעיטות בצוותא ומכות בראשו, בצווארו, בחזהו ובכל חלקי גופו, עד אשר נפח את נשמתו; מעשה לינץ' שכזה, איננו אנושי. מכך נגזרת אמת המידה לבחינת המסוכנות. מעשים שכאלה מעידים על עושיהם, על שכרון חושים, ועל מידת ההקפדה ההכרחית, גם במחיר של נסיגה ברמת הסובלנות כלפי העורר. היה רקע קודם לאירוע, אך מחומר החקירה עולה שהעורר ושאר הנאשמים לא ידעו לומר על מה יצא הקצף כלפי המנוח; על לא כלום נפח את נשמתו. שכרותו של העורר כנראה, ושל חבריו, כוחה המלכד והמתסיס של החבורה – באותו ליל חג הפורים – הביאום לכאורה עד כדי אובדן צלם אנוש בתקיפתם כמתואר את המנוח. הכרח בל יגונה הוא לבכּר את האינטרס הציבורי למען הבטחת בטחונו, על פני עניינו האינדיבידואלי של העורר. בית המשפט המחוזי (השופט גורפינקל) קבע 18 מועדי הוכחות לדיון בתיק העיקרי, ובנסיבות אלה הדעת נותנת שהמשפט לא יארך זמן רב. אשר על כן, הערר נדחה.