בש"פ 3818/07 מדינת ישראל נ. אהרון אגרונוב

עבירות קשות יוחסו למשיב נגדו נטען כי תקף וחבל באשתו ובתו על רקע של תפיסת עולם שגויה. על פני הדברים, אירועים מסוג זה להם מצא בית המשפט המחוזי תשתית-לכאורה בראיות העוררת,

מעידים על סכנה הנשקפת מן המשיב, ועל כן קמה עילת מעצר נגדו. אולם כליאתו אינה בבחינת אמצעי ראשון בו נוקטים, אלא אחרון, וכאשר השקפה זו היתה לנגד עיניו בחן השופט המלומד של בית משפט קמא חלופות ראויות. הוא עשה זאת נוכח הערכתו של שרות המבחן כי המשיב "אינו מהווה גורם מסוכן עבור הזולת ועבור ילדיו באופן ספציפי", וכי "אין מדובר באדם הפועל באופן לא נשלט, ויחסו התוקפני כלפי בתו נובע משיקולי דעת מוטעים ומתחושת עלבון וחוסר אונים". במצב זה מצא השופט המלומד כי חלופת המעצר והמפקחים שהוצעו, יש בהם כדי למנוע את הסכנה כי המשיב ישוב ויתקוף את בני משפחתו, והוא עשה זאת לאחר שהמפקחים המוצעים נחקרו בפניו. אולם, גם באלה לא הסתפק בית המשפט, שהוסיף והורה על התקנת איזוק אלקטרוני למשיב.

בנסיבות אלו אינני סבור כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.