בש"פ 3826/05 חיים פנירי נ. מדינת ישראל

א.ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת שידלובסקי-אור) בב"ש 4308/05 מיום 11.4.05, שבגדרה נתקבל ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופט וינוגרד) בב"ש 2802/05 מיום 24.3.05 לשלוח את העורר לחלופת מעצר. בית המשפט המחוזי החליט להשאיר את העורר במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב.(1) כנגד העורר הוגש כתב אישום בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מסירת ידיעות כוזבות על עבירה מסוג פשע, שיבוש הליכי משפט, גרימת נזק לרכוש במזיד ותקיפה בנסיבות מחמירות. על פי האישום הראשון לכתב האישום, בתמצית, תיכננו העורר ונאשם נוסף ("שריקי") למסור ידיעה כוזבת למשטרה על ביצוע פשע, וזאת במטרה לאמוד את השפעתם של מעשים מסוג זה שיבוצעו במהלך הפגנות עתידיות כנגד תכנית ההתנתקות, על מנת להקשות על המשטרה להשליט סדר באותן הפגנות. במסגרת זו רכש העורר - כנטען - מכשיר טלפון נייד אשר רכישתו אינה מותנית במסירת פרטים אישיים, ושריקי, כשעמו העורר, התקשר למשטרת ירושלים והזדהה כבחורה אשר, כביכול, נדקרה והושלכה ביער רמות בירושלים שותתת דם; בעקבות השיחה הוזעקו למקום כוחות משטרה גדולים מאד בנסיון לאתרה. שריקי התקשר בשנית והזדהה שוב כבחורה הפצועה, על מנת למשוך כוחות נוספים לאזור. על פי האישום השני לכתב האישום ריסס העורר את המלים "כהנא צדק" על תמונתו של ראש הממשלה יצחק רבין המנוח, שהוצבה בכיכר רבין בתל-אביב לרגל עצרת לזכרו. על פי האישום השלישי לכתב האישום, פגשו העורר ואדם נוסף את מוסטפה אבו רג'ב ("מוסטפה") ברחוב בירושלים. העורר בקש ממוסטפה להזדהות, ומוסטפה, בחשבו את העורר ואת האדם האחר לשוטרים, הציג בפניהם את תעודת הזהות שלו. בהמשך לכך, ניסה האדם האחר להכות את מוסטפה בפניו, ופגע בחזהו. מוסטפה החל להימלט, והעורר והאדם הנוסף דלקו אחריו, אולם לא הצליחו לתפסו.

(2) יצוין, כי כתב אישום נוסף שהוכן נגד העורר מייחס לו עבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה, החזקת שטר כסף מזויף, התפרצות לבנין וגניבה.

ג.בהחלטת בית משפט השלום נקבע כי ישנן ראיות לכאורה לאישום הראשון, ובשני הודה, אך לא לאישום השלישי; נקבע, כי האישומים כנגד העורר מקימים עילת מעצר של מסוכנות כנגדו, אולם ניתן לשקול חלופה. משום כך נקבע, כי העורר ישלח לחלופת מעצר בישיבת "עטרת מנשה", ובנוסף לכך, יחתמו העורר והוריו על התחייבות בסך של 15,000 ש"ח כל אחד, העורר יפקיד 10,000 ש"ח ואת דרכונו בקופת בית המשפט, וייאסר עליו לצאת מהארץ.

ד.בית המשפט המחוזי הזמין תסקיר מבחן, ובעקבות מסקנות התסקיר קבע "כי אין ליתן אמון במשיב ולשחררו לחלופה המוצעת".

ה.בהודעת הערר טוענת באת כוח העורר כי מהחלטת בית משפט השלום עולה שלכל היותר ישנן ראיות כנגד העורר לעניין האישום הראשון בכתב האישום, וגם ראיות אלו בעיתיות , כנטען, שכן עיקרן הודעותיו של השותף לעבירה, שריקי. לעניין המסוכנות נטען, בין השאר, כי גם האישומים 2 ו- 3 לכתב האישום הם ישנים, שאין בהם כדי להצביע על מסוכנותו של העורר, וכי גם אמרות שנרשמו מפיו של העורר אינן מעידות על מסוכנות, אלא לכל היותר על התנהגות ילדותית. לעניין חלופת המעצר נטען, כי בית משפט השלום התרשם באופן אישי מהעורר ומהרב נקי שהוצע כחלופת מעצר, ובעקבות זאת קבע כי חלופת המעצר המוצעת היא ראויה. בנוסף נטען כי העורר אינו אדם קיצוני, ואין לסווגו ככזה כדי להציגו כמסוכן לציבור.

ו.(1) בדיון טענה באורח סדור באת כוח העורר, כי עבירת קשירת הקשר המיוחסת לעורר אינה מוכחת; שירות המבחן טעה בהבנת העורר; אין העורר פועל ממניעים אידיאולוגיים. העורר עצמו ציין, כי חודשיים במעצר הספיקו לו להבין וללמוד.

(2) באת כוח המדינה הציגה את גיליון הרשעותיו הקודמות של העורר הכולל עבירות של פריצה, גניבה, היזק לרכוש ותקיפה, וכן הורשע כנמסר בהסתה לגזענות. לטענתה נלמדת מסוכנות העורר מהעדר קווים אדומים בפעילותו.

ז.עיינתי בתסקיר שירות המבחן ובראיות. באשר לראיות, דומה שהמחלוקת אינה גדולה: עיקר התיק הוא האישום הראשון: עילת מעצר של מסוכנות המבוססת על נסיבות המקרה ועבר פלילי. תסקיר שירות המבחן, וכאן הקושי המרכזי שמצא בית המשפט המחוזי ואיני רואה מקום לעת הזאת להתערב בכך, מציין הידרדרות במצב העורר, וסבור כי אין בחלופה המוצעת כדי להפחית את המסוכנות. דומה כי העורר משלב עד כה נטיות לעבריינות "קלאסית" עם נטיות לעבריינות בתחום הגובל באידיאולוגיה. ככל ששירות המבחן, בית הילל של הרשויות, לא מצא מקום לתמוך בחלופה, אין מקום להיעתר לה, כשמנגד עומד מצבור העבירות בהן מדובר, על מסוכנותן. פסיקה שהציגה באת כוח העורר אינה יכולה לפתור את הקושי, וכמובן כל מקרה לנסיבותיו. אוסיף, כי על פי דרך התנסחותו בחומר הראיות מצטייר העורר כאדם מוכשר; חבל שעד כה נתן חילו למעשי עבירה, ולא מאוחר לפתוח בדרך חדשה.

ח.כאמור, איני נעתר לערר. אם יוכל העורר להצביע על חלופה בטוחה יותר, תיבדק זו על-ידי שירות המבחן – ואני מקדים תודה – ותוצג בפני בית משפט השלום. כיוון שהעורר עתיד להיות בנסיבות במעצר בליל הסדר, מתבקש בית המעצר לאפשר לו להשתתף בליל סדר כהלכתו, לאחר שמטעמים כאלה ואחרים לא אופשרה השתתפותו במניין בקריאת המגילה כפי שקבע בית משפט השלום בשעתו.