פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
383/08
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העורר:
יחזקאל אלישיב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
מיום 8.1.08 בב"ש 93922/07 שניתנה העל ידי כבוד השופטת ע' סלומון
צ'רניאק
בשם העורר:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד אבי וסטרמן
החלטה
1.
זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת צ'רניאק) אשר דחתה את בקשת העורר לבטל את כתב האישום נגדו, לקבל חומר חקירה, ולזמן עדי הגנה.
2.
דין הערר להידחות על כל חלקיו.
3.
נגד העורר הוגש ביום 15.10.04 כתב אישום המייחס לו מעשה מגונה. העורר אינו מיוצג בהליכים נגדו, וסירב להיעזר בעורך דין.
לאחר סיום פרשת התביעה, העלה העורר מספר בקשות בדיון ביום 25.10.07:
בקשה לביטול כתב האישום שהוגש נגדו, הן בשל הגשתו בחוסר סמכות והן בשל העדר שימוע; בקשה לקבלת חומר חקירה, ובקשה לזימון עדי הגנה.
4.
בהחלטתו מיום 28.10.07, דחה בית משפט השלום (כב' השופטת שריזלי) את הבקשות הנדונות. באשר לנושא כתב האישום, קבע בית המשפט כי כדין נהגה התביעה כאשר חזרה בה מכתב האישום בטרם הקראה, מאחר שהמבקש לא התייצב לדיונים, ומשבוטל כתב האישום, הגישה התביעה לאחר מכן כתב אישום חדש בעקבות איתור הנאשם; אין פסול במהלך זה של התביעה. אשר לחומר החקירה, נקבע כי לא עומדת לעורר זכות לחומר המהווה "תרשומות פנימיות". בענין השימוע, נקבע כי אין זכות
שימוע לנאשם בעבירה בה נאשם העורר, מה גם, שבפועל, זכה העורר לשימוע, כעולה מדבריו שלו. בית המשפט דחה גם את בקשת העורר לזמן עדי הגנה לפי רשימה שמסר, הכוללת את המתלוננת, אנשי חקירות, אנשי פרקליטות, ושופט מכהן, כדי שיעידו על מהות הטיפול שניתן לעניינו על ידי הרשויות. בית המשפט קבע כי המתלוננת כבר העידה ונחקרה, ואילו עדותם של העדים האחרים אינה רלבנטית לנשוא כתב האישום.
5.
על החלטה זו ערר העורר לבית המשפט המחוזי (כב' השופטת צ'רניאק). בית המשפט המחוזי קבע כי החלטות בית משפט השלום הינן החלטות ביניים, עליהן לא ניתן להגיש ערר, אלא במסגרת ערעור על פסק הדין. בנושא חומר החקירה נתן בית המשפט החלטה לגופו של הערר, ודחה אותו מהטעמים שפורטו על ידי בית משפט השלום.
6.
על החלטה זו ערר העורר לפנינו.
עיקרו של הערר נוגע להחלטות ביניים, שלא ניתן לערור עליהם, אלא במסגרת ערעור על פסק הדין. כך הוא לגבי הטענות כי כתב האישום הוגש בחוסר סמכות; וכך הוא לגבי הבקשה לביטול כתב האישום בהעדר שימוע, והבקשה לזימון עדי הגנה (בש"פ 9229/00 פיכמן נ' מדינת ישראל , תק-על 2001(1) 99). מעבר לנדרש ייאמר, כי גם לגופן, אין בטענות הערר ממש, מעיקרי הטעמים שהובאו בהחלטת בית משפט השלום.
אשר להחלטה בבקשה לקבל חומר חקירה – אין בידי העורר לערור בשאלה זו על החלטת בית המשפט המחוזי שניתן בערר על החלטת בית משפט השלום (רע"פ 4207/96 מדינת
ישראל נ' פרידן , תק-על 97(1), 43; בש"פ 1523/00 מואטי נ' מדינת ישראל , תק-על 2000(2) 473).
מעבר לנדרש ייאמר, כי גם לגופה, טענה זו בענין חומר החקירה דינה להידחות, משאין תרשומות פנימיות מסווגות כחומר חקירה (בג"צ 1885/91 צוברי נ' פרקליטות מחוז ת"א , פד"י מה(3) 630; בש"פ 2270/06 אל עילווי נ' מדינת ישראל , תק-על 2006(3) 3761).
הערר נדחה, איפוא.
ניתנה היום,
י"ט באדר ב' (26.3.08).
ש ו פ ט ת