בש"פ 3830/21 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט נסר אבו טהה ), מיום 31.5.2021 במ"ת 20014-04-21, במסגרתה דחה את הבקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו של העורר, וכתוצאה מכך נותר העורר במעצר במרכז בריאות הנפש שבמתחם בית הסוהר איילון (להלן: מב"ן ).

2.

בקשתו של העורר היא להורות על העברתו לאשפוז בבית החולים הפסיכיאטרי – המרכז לבריאות הנפש באר שבע, במחלקה סגורה (להלן: אשפוז במחלקה פסיכיאטרית סגורה ). זאת, בהתאם להמלצתו של הפסיכיאטר ד"ר יעקב נחמקין, מטעם הפסיכיאטר המחוזי (להלן: ד"ר נחמקין ). יצוין כי המלצה זו ניתנה לבקשת בית המשפט המחוזי ביום 23.5.2021, בהמשך לחוות דעתו של ד"ר נחמקין מיום 9.5.2021, במסגרתה קבע כי העורר כשיר לעמוד לדין, וכי ביצע את המעשה המיוחס לו כאשר היה שרוי במצב פסיכוטי חריף והופעל על ידי דחפים פסיכוטיים בלתי נשלטים, בעקבות השפעות של נטילת סם.

3.

יצוין, כי המשיבה הגישה בקשה למנות פאנל של מומחים, וזאת לאור ספקות שיש לה ביחס לחוות הדעת האמורה. בית המשפט המחוזי קבע דיון ליום 8.6.2021 לצורך חקירת ד"ר נחמקין, ודחה, לעת הזאת, את הבקשה למינוי פאנל מומחים.

4.

המדינה התנגדה לבקשה בפני בית המשפט המחוזי, והיא עומדת על עמדתה גם בהליך הערר לפניי. לשיטתה, מסוכנותו של העורר, הנלמדת מהמעשה הנורא המיוחס לו, מחייבת, בעת הזו, זהירות מונעת בהערכת המסוכנות, במובן זה שאין לשיטתה מקום לשחרר את העורר ממעצר מאחורי סורג ובריח, עניין שמשמעו הותרתו במב"ן.

5.

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום לקבל את הערר, ולהורות על העברתו של העורר לאשפוז במחלקה סגורה בהתאם להמלצה מטעם הפסיכיאטר המחוזי.

6.

במסגרת ההליך הפלילי מתעוררות מספר שאלות משפטיות שהצדדים חלוקים ביחס אליהם, ואולם לא ראיתי צורך להידרש אליהן לצורך הכרעה בערר שלפניי. השאלה המרכזית המתעוררת במסגרת ההליך דנן היא האם מסוכנות העורר, בשים לב למידע המצוי ביחס למצבו הנפשי, ניתנת לאיון באמצעות אשפוז במחלקה פסיכיאטרית סגורה, או שמא הדרך היחידה להבטיח את שלום הציבור היא באמצעות הותרת העורר במב"ן.

7.

חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בשלב זה תומכת, בצורה ברורה, בכך שלאור השיפור שחל במצבו הנפשי של העורר, ובהינתן ההערכה ביחס לסיבות שהביאו אותו לבצע את מעשה המיוחס לו, די באשפוז במחלקה פסיכיאטרית סגורה כחלופת מעצר, ואין צורך באמצעי ההגנה הנוספים הנובעים משהייה במב"ן.

8.

במצב דברים זה, אינני סבור כי די בחששות בעלמא כדי להצדיק המשך מעצר מאחורי סורג ובריח, דהיינו במב"ן, וזאת במיוחד בהינתן ההשפעות השליליות שעשויות להיות לכך מבחינת העורר והליך החלמתו.

9.

לאור זאת, הריני להורות על העברתו של העורר לחלופת מעצר של אשפוז במחלקה סגורה בבית החולים הפסיכיאטרי – המרכז לבריאות הנפש באר שבע, שלא בתנאי מעצר. ביצוע ההעברה ייעשה בכפוף לאישור המרכז לבריאות הנפש באר שבע בדבר האפשרות לקבל את העורר לאשפוז במחלקה הסגורה, ובכפוף למילוי כל הפרוצדורות הדרושות לצורך כך.

10.

מובהר בזאת כי העורר נתן הסכמתו לאשפוז האמור. העורר ישהה בחלופת המעצר האמורה עד החלטה אחרת בעניינו. שרות בתי הסוהר מתבקש לעשות ככל שביכולתו על מנת לאפשר את העברת העורר בהקדם האפשרי.

11.

ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד העורר.

12.

העורר יפקיד עד ליום ה', 10.6.2021, סכום של 20,000 ש"ח בקופת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. מובהר כי ההפקדה לא תהווה תנאי לשחרור לחלופת המעצר. כן יחתמו אביו של העורר ואחותו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ערבויות צד ג' בסך של 50,000 ש"ח כל אחד, כאמצעי להבטחת התייצבותו להליכים בעניינו. העורר הצהיר לפרוטוקול כי הוא מתחייב להתייצב לכל ההליכים בעניינו, וכי להבטחת התייצבותו זו הוא ערב בסכום של 50,000 ש"ח.