החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3830-23 בש"פ 3830-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל
מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

בית המשפט קיבל את בקשת הארכת המעצר, וקבע כי חלוף הזמן לבדו לא שינה את נקודת האיזון שנקבעה קודם לכן. יחד עם זאת, נקבע כי בית המשפט קמא ישקול את סיום עדות הנפגעים וחלוף הזמן בבקשות עתידיות לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני. המעצר הוארך ב-90 ימים או עד מתן פסק דין בת"פ 4064-06-20, לפי המוקדם.

העובדות

הנאשם נמצא במעצר במסגרת הליך פלילי תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בחיפה. בקשה להארכת מעצרו הוגשה לאחר החלטה קודמת של בית המשפט קמא מיום 6.3.2023. סיום עדותם של הנפגעים מהמעשים המיוחסים לנאשם נזכר בהחלטה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם חלוף הזמן, כשלעצמו, משנה את נקודת האיזון שנקבעה בהחלטה קודמת בדבר מעצר הנאשם
  2. 2.האם יש להאריך את מעצרו של הנאשם עד למתן פסק דין בהליך הפלילי

הלכות

  1. 1

    חלוף הזמן כשלעצמו אינו משנה את נקודת האיזון שנקבעה בהחלטות הקודמות ולכן דין הבקשה להתקבל

    ״לא התרשמתי שבנסיבות העניין דנן חלוף הזמן, כשלעצמו, משנה, לעת הזאת, את נקודת האיזון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סיום העדת הנפגעים וחלוף הזמן ייבחנו על ידי בית המשפט קמא בין יתר השיקולים בבקשות עתידיות לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני

    ״חזקה על בית המשפט קמא, שסיום העדת הנפגעים מהמעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • חלוף הזמן
  • נקודת האיזון
  • חלופת מעצר
  • איזוק אלקטרוני
  • סיום העדת הנפגעים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק בש"פ 3830/23

בבית המשפט העליון

בש"פ 3830/23

לפני:

כבוד השופט י' כשר

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

יצחק טבצ'ניק

בקשה שנייה להארכת

מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),

התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה: ד' בסיון התשפ"ג

(24.5.23)

בשם המבקשת: עו"ד ורד חלאוה

בשם המשיב: עו"ד ליאור בר זהר

החלטה

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים לא התרשמתי שבנסיבות העניין דנן חלוף הזמן, כשלעצמו, משנה, לעת הזאת, את נקודת האיזון כפי שנקבעה בהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 6.3.2023 (שהערר עליה נמשך), ובהחלטתו של בית משפט זה בבקשה הקודמת להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

משכך, דין הבקשה להתקבל.

יחד עם זאת, חזקה על בית המשפט קמא, שסיום העדת הנפגעים מהמעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום (ובמיוחד סיום עדותה של א' כהגדרתה בכתב האישום), וכן עצם חלוף הזמן, יישקלו על ידו, בין יתר השיקולים, כאשר תובאנה בפניו בקשות עתידיות לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני.

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 31.5.2023, ב-90 ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 4064-06-20 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

ניתנה

היום, ד' בסיון התשפ"ג (24.5.2023).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1חלוף הזמן כשלעצמו אינו משנה את נקודת האיזון שנקבעה בהחלטות הקודמות ולכן דין הבקשה להתקבל
  2. 2סיום העדת הנפגעים וחלוף הזמן ייבחנו על ידי בית המשפט קמא בין יתר השיקולים בבקשות עתידיות לחלופת מעצר באיזוק אלקטרוני