בש"פ 3838/99 מדינת ישראל נ. יאיר טובי

1.בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' סירוטה) הורה ביום 6.6.99 על חלופת מעצר של העורר, בתנאים שקבע. יומיים לאחר מכן ב8.6.99- נתן בית המשפט החלטה נוספת ובה הקל בתנאים שקבע בהחלטתו הראשונה.

2.המדינה הגישה ערר על שתי החלטות אלה, בהן היא רואה החלטה אחת כשלטענתה לא היה מקום לשחרר את המשיב ממעצר לאור האשום החמור בו הוא מואשם - ניסיון לרצח אביו - מה עוד שהתנאים שנקבעו אינם מבטיחים כלל את מניעת הסיכון שהוא מהווה במיוחד כלפי אביו.

ב"כ המשיב בקשה שלא להתערב בהחלטות בית המשפט ולהשאירן על כנן, שכן אין הצדקה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים בהעדר מסוכנות מצדו.

3.באת כוח העוררת הדגישה את מסוכנותו של המשיב על אף שמעשהו נעשה על רקע תנאי חיים קשים ביותר. האב חולה נפש, התעמר - ככל הנראה - בסביבתו הקרובה והמשיב בנו, שלא יכול היה לשאת עוד את התנהגות האב כלפי בני המשפחה, ירה באביו ופצעו קשה, תוך סיכון חייו. האמצעי היחיד למניעת הווצרות נסיבות שתסכנה את האב שהשתחרר מאשפוז וחזר לחיות עם משפחתו בדירה בה ארעה המקרה, הוא - לפי הטענה - מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

אשר לתנאים עצמם, נטען כי למעשה שוחרר המשיב ללא תנאים שיש בהם כדי להבטיח את בטחון אביו ואת בטחון הציבור.

4.בהחלטה השניה, שוחרר המשיב משמירה בשעות היום, לאחר שבית המשפט נוכח לדעת כי יחסי המשיב עם אימו בעייתיים ביותר ואין היא מתאימה לשמור עליו בשעות היום בדירה בה הוא חי עם חברתו, אף שבהחלטה הראשונה נקבע שכך יהיה. עוד הסתבר לבית משפט קמא, כי חברתו עימה הוא מתגורר בפתח-תקוה - כשהוריו ומשפחתו גרים ביפו - שאמורה היתה להיות מופקדת על שמירתו משעות הערב ועד למחרת בבוקר, איננה מוכנה לכך, אף שמלכתחילה נראה כי תהיה מוכנה לעשות זאת. מכאן, ששחרורו של המשיב לפי התנאים שנקבעו, הוא למעשה שחרור ללא תנאים, חוץ מאשר הפקדה במזומן של המשיב בסכום של 5,000 ש"ח וערבות צד ג' בסכום של 2,000 ש"ח, ערבויות שמיותר לומר, כי אינן מבטיחות מניעת התפרצות נוספת מצד המערער כלפי אביו. על אפשרות כזו ניתן ללמוד גם מאירוע המיוחס למשיב מפברואר השנה, בו היה מעורב בסכסוך באלימות תוך התפרצות לדירה והשתוללות אל מול השוטרים.

5.אין ספק שבית משפט קמא עשה מאמץ ראוי לציון כדי לרדת לנבכי הטרגדיה של המשיב ומשפחתו ולבוא לקראת המשיב על רקע ילדותו, נסיבותיו האישיות והנסיבות בהן ביצע את מעשיו. עם זאת, שומה עלינו לבדוק אם חלופת המעצר מנטרלת את מסוכנותו של המשיב, שכן חיי אדם חשובים מדי ויקרים מדי כדי שנהמר על הסיכון הכרוך בשילוחו לחופשי של מי שעומד לדין בניסיון לרצח אביו ושאין מחלוקת כי ירה לעבר אביו מספר יריות שפצעוהו קשה ויכלו להביא למותו.

6.ככל הנראה, מוקד הבעיה הוא אביו חולה הנפש של המשיב, אולם, אין בידינו, במסגרת בה עלינו לקבל החלטה בעניין זה שלפנינו, ל"נטרל" את מוקד הבעיה ולהרחיק את האב מן המשיב, בדרך כלשהי לבד ממעצר. במצב הדברים הנוכחי, אין שום אמצעי יעיל להבטחת מניעת האפשרות למפגש בין הבן לאב, בין אם האב יגיע אליו ובין אם הבן יגיע אל האב. אין בפנינו הצעה רצינית מצד אדם שניתן לסמוך עליו, שאצלו יוכל המשיב להתגורר, והמוכן לערוב לשמירה עליו.

7.אין חולק בדבר קיומם של עילת מעצר וראוי להעיר והעובדות עצמן אינן שנויות במחלוקת. מה ששנוי במחלוקת הוא, העבירה שעובדות אלה מהוות. אם יורשע המשיב בעבירה,הוא צפוי למאסר לתקופה בלתי מבוטלת.

8.יחד עם זאת, אם תוצע חלופת מעצר מתאימה, לאמור: מקום מגורים מרוחק מיפו, כאשר צד שלישי (לא האם ולא החברה) מקבל על עצמו, בערבות הולמת, להיות מופקד על שהותו של המשיב בבית, יוכל המשיב לפנות לבית המשפט המחוזי. אם תבוא פניה כזו, ישקול בית המשפט המחוזי את החלופה המוצעת ויחליט אם היא הולמת בנסיבות הענין. עד למתן החלטה אחרת יישאר המשיב במעצר.

9.לפני סיום כתיבת החלטה זו הובא לידיעתנו על ידי המבקשת, כי אביו של המשיב נעצר, לאחר שאיים על הפרקליטה שהכינה את כתב האשום נגד המשיב. בעקבות זאת הוגשה תלונה, האב נעצר והוא מצוי בהליך הארכת המעצר והעברתו לבדיקה פסיכיאטרית.

מובן שהתפתחות הדברים בהקשר לאב יכולה להיות עילה לפניה מחדש מצד המשיב - אם האב יאושפז - וכן תוכל היא להשקל על ידי בית המשפט אליו תוגש בקשה מתאימה.