פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
384/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
יעקב עימנילוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
מרכז, מיום 24.11.09, במ"ת 26669-19-09, שניתן על ידי השופטת ק' רג'יניאנו
תאריך הישיבה:
ט' בשבט התש"ע
(24.01.10)
בשם העורר:
עו"ד סויד רויטל
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
החלטה
בכתב אישום שהוגש נגד העורר ואחר – אלכסנדר אברמוב (להלן: אברמוב), נטען כי בחודש אוקטובר 2009 הם קשרו לייבא סם מסוג קוקאין מאיטליה לישראל. הם טסו לרומא שם רכשו סם במשקל 188.2 גרם נטו, אותו חילקו לעשרים אריזות ואת אלו בלע העורר או החדירן לגופו דרך פי-הטבעת. בגין העובדות האמורות יוחסו לעורר עבירות של קשירת קשר לבצע פשע ויבוא סם מסוכן. בחודש כסלו התש"ע (נובמבר 2009) נעתר בית המשפט המחוזי, לבקשת המשיבה לעצור את העורר עד תום ההליכים, ובהחלטה זו עוסק הערעור שבפני.
אין העורר חולק על כך שבידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר
וכי בנסיבות אלו קמו חזקת מסוכנות ועילת מעצר מכח סעיף 21 (א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. עם זאת, העורר סבור כי נכון היה להסתפק בעניינו בחלופת מעצר, ברוח המלצתו של שירות המבחן, ולכך אין בידי להיעתר.
אכן, עברו של העורר נקי מהרשעות קודמות, ועד המקרה הנוכחי תפקודו היה נורמטיבי. אולם ככל שתוכחנה עובדותיו של כתב האישום, כי אז לא יהא מנוס מן המסקנה כי מדובר במי שגלומה בו סכנה רבה לציבור. מדינת ישראל קבעה לעצמה יעד - למגר את נגע הסמים, ולמצער, לצמצם את ממדיו המבהילים. הנאשם ואחרים הנוהגים כמותו פועלים כדי לסכל מטרה זו, ונדמה כי לא יהא זה מופרז להניח שהם עושים זאת משום הרווח הקל הצפוי מהפצתו של הסם לצרכניו. במקרים מסוג זה קובעת ההלכה הפסוקה כי יש לעצור את הנאשם גם טרם הרשעתו, ואינני סבור כי בעניינו של העורר הוכחה עילה כלשהי לשנות מאותה הלכה.
אי לכך, הערר נדחה.
ניתנה היום, ט' בשבט התש"ע (24.01.2010).
ש ו פ ט