בש"פ 3861/12 מדינת ישראל נ. יחזקאל פניבלוב

א.

בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעים יום, מיום 28.5.12 או עד מתן פסק דין בת"פ 44864-05-11 בבית משפט השלום בנצרת, לפי המוקדם. הפרשה עניינה תקיפת שוטרים וסביביה.

רקע והליכים

ב.

על פי כתב האישום (מיום 25.5.11), ביום 21.5.11 בשעה 19:00, החל המשיב (יליד 1974) ששהה בביתה של גרושתו, לצעוק עליה ולשבור חפצים בביתה. משהגיעו שוטרים שהוזעקו למקום וביקשו שיפתח את הדלת, איים כי ישרוף את הבית ואת עצמו. בהמשך השתלטו עליו השוטרים והובילוהו לניידת, בדרכו לניידת בעט המשיב כנטען בבטנו של אחד השוטרים, ובתחנת המשטרה גידף את אחד השוטרים, הכה בידיו האזוקות בחזהו של השוטר, ואיים עליו. נוכח האמור נכבל כשידיו מאחורי גבו. המשיב התנגד, ירק על אחת השוטרות וגידף אותה. בגין המעשים יוחסו למשיב עבירות של תקיפת שוטר (שני מקרים), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ניסיון לתקיפת שוטר, איומים, העלבת עובד ציבור, והיזק בזדון.

ג.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בהחלטה מיום 13.6.11 נקבע, כי ישנן ראיות לכאורה ועילת מעצר כנגד המשיב. בית המשפט הורה על עריכת תסקיר מעצר לבחינת מידת מסוכנותו וטיבה של חלופת מעצר.

ד.

בתסקיר מיום 14.7.11 צוין בין השאר, כי המשיב גרוש, אב לשלושה ילדים וסובל מקשיים כלכליים, וכי הורשע בעבר בעבירות הימורים, אלימות וסמים. לדבריו, כשנתיים קודם לאירועים דנא הפסיק להשתמש בסמים והחל לעבוד. השירות התרשם, כי למשיב קושי בהתמודדות עם מצבי לחץ והוא מגיב באלימות מילולית. הוצעה חלופה בבית אמו בעפולה. השירות התרשם לחיוב מאמו של המשיב והמליץ לשחררו לביתה בתנאים. בהחלטה מיום 20.7.11, נבחנה החלופה בעפולה, בפיקוחן של אמו ואחותו. בית המשפט הורה על שחרורו למעצר בית מלא, בפיקוחן המתמיד של אמו או אחותו, באיזוק אלקטרוני ובפיקוח השירות; כן הורה, כי המשיב יפקיד סך של 2,000 ₪ ויחתום על התחייבות, וכי אמו ואחותו יפקידו ערבות בסך 10,000 ₪ כל אחת.

ה.

ביום 23.10.11, נוכח מחלוקות בין המשיב לאמו וסירובה להמשיך ולפקח עליו, הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים. ביום 14.3.12 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, בטענה כי הגיע להבנות עם אמו. בהתאם, ביום 21.3.12 הורה בית המשפט על עריכת תסקיר משלים. ביום 19.4.12, לאחר שהוגש תסקיר משלים שלא היה חיובי, חזר בו המשיב מבקשתו לשחררו לחלופת מעצר, ובית המשפט דחה את הבקשה.

ו.

במסגרת התיק העיקרי, ביום 25.5.11 הוגש כתב האישום. ביום 9.6.12 כפר המשיב בעובדות כתב האישום, והתיק נקבע להוכחות לחודש נובמבר. ביום 9.11.11 הורה בית המשפט על תיקון כתב האישום (הוספת עד). בישיבה זו העידו שלושה עדים. ביום 24.11.11 בישיבת תזכורת, התפרע המשיב והוצא מאולם הדיונים. נקבעו שתי ישיבות הוכחות לימים 16.1.12 ו-6.2.12. ביום 20.12.11 עתר בא כוח המשיב לשחררו מייצוג, נוכח רצונו של המשיב לייצג את עצמו. ביום 16.1.12, בהסכמת המשיב, הורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לשחרור מייצוג. באותה ישיבה טען בא כוח המשיב, כי נדרש לו זמן נוסף להכין עצמו לחקירת העדים, הואיל וחומר החקירה היה אצל המשיב לבקשתו. בית המשפט נעתר לבקשה חרף התנגדותה של המבקשת, ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 24.4.12. הוטעם, כי המצב נוצר בעקבות התנהלותו של המשיב. בהחלטה מיום 24.4.12, נוכח שבתון של בית המשפט במהלך חודש מאי, ואי יכולתו של הסניגור להופיע ביום 3.6.12 - נדחה המשך הדיון ליום 1.7.12 לשמיעת עד התביעה האחרון.

הבקשה והדיון

ז.

נטען, כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מן המעשים המיוחסים לו, וכי קיים חשש מהימלטות ממאסר. נוכח אירועי העבר בחלופת המעצר נטען, כי לא ניתן להפיג את מסוכנותו ואת החשש האמור באמצעות חלופת מעצר. אשר לתיק העיקרי נטען, כי שלב ההוכחות עתיד להסתיים בישיבה ביום 1.7.12. נטען, כי מרבית העיכובים בתיק רובצים לפתחו של המשיב. נתבקשה הארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום.

ח.

בדיון טען עו"ד אריאלי למדינה, כי אין מדובר בתיק סבוך במיוחד. אך שורת נסיבות הביאה לעיכוב. לא יידרש פרק זמן ממושך לסיכומים ולהכרעת הדין. נטען כי על-פי התסקירים אין מקום לחלופה, ולמשיב עבר פלילי.

ט.

עו"ד מוסקוביץ טען למשיב, כי מדובר בכתב אישום ובו שמונה עדי תביעה, שבעה מהם שוטרים מתחנת מגדל העמק הסמוכה לנצרת; ניתן היה איפוא להביא את התיק לידי סיום. בקשת המשיב היא לחזור לירושלים בה שהה לפני האירוע, ולהיות מוגבל לתחומיה, בלא שהמשיב יוכל לחזור למגדל העמק, מקום האירוע; המשיב לא ריצה מאסרים ועברו הפלילי אינו מכביד.

י.

המשיב עצמו טען, כי היה קרבן לאלימות משטרה והעלילו עליו, ובירושלים ממתינה לו עבודה מסודרת.

הכרעה

יא.

עיינתי בתסקירים מ- 14.7.11 ו- 17.4.12. נאמר, כי עד גיל 26 היה המשיב נורמטיבי, אך בעקבות משברים כלכליים ואישיים הידרדר לעבירות ולסמים; לימים, כך נאמר, חדל מן הסמים. התסקיר הראשון העריך כי תגובות המשיב קוטביות במצבי לחץ, ויתקשה לעמוד לאורך זמן בהגבלות. לכן הומלץ גם על איזוק אלקטרוני. בתסקיר השני דובר על שתיית אלכוהול ועל חוסר יציבות, גם תוך חשד לשימוש בסמים.

יב.

רישומו הפלילי של המשיב כולל חמש הרשעות בעבירות אלימות וסמים וכן הימורים; הוא נדון בעיקר למאסרים על תנאי; העבירות הנוכחיות נעברו לכאורה בתקופת תנאי לעניין עבירות של אלימות פיסית כלפי אדם.

יג.

תפקידו של בית משפט זה בהליכים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים הוא במידה רבה בקרת ההליך. ראיתי קושי בתיק זה. מבלי לפגוע או לשים עצמי בנעלי בית משפט השלום, המדובר בתיק מעוט ראיות, שעל פניו ככלל אינו צריך להגיע כל עיקר להארכת מעצר לפי סעיף 62, אלא להסתיים כמצוות המחוקק בתוך תשעת החודשים. אציין, במישור הכללי באשר להליכים שיפוטיים, כי בע"פ 4865/09 עו"ד

פלדמן נ' בית המשפט המחוזי תל אביב (לא פורסם, ניתן ב- 9.7.2009) כתב השופט (כיום הנשיא) גרוניס, שעל-פי הדין, כפי שנסקר שם, "משהחלה שמיעת הראיות יש לקיים את הדיון ברציפות ועד גמירא", ולכך יתרונות רבים, חרף הקשיים; וכי "הדרך של שמיעה רציפה הינה זו הנכונה, הראויה והעדיפה" (פסקה 15). עוד הוסיף (פסקה 17) כי " ... יש לקוות שהמקרה הנוכחי יהוה ציון דרך בהתנהלותם של בתי המשפט בנושא השמיעה הרציפה. ראוי שבתי המשפט השונים יתאימו את התנהלותם, מבחינת קצב השמיעה של תיקים, לדרישות שבדין", אף שיש לבצע שינוי זה בהדרגה. חשוב לחזור ולהטעים דברים אלה בפני בתי המשפט.

יד.

לדעתי, ושוב – הדברים נאמרים במישור הכללי, שכן איני מכיר ספציפית, בכל הכבוד, את העומס שעל המותב במקרה דנא, בית המשפט שלפניו תיק הוכחות, בודאי כזה שאינו סבוך, ובמיוחד כשהנאשם במעצר, עליו לכפות על הצדדים לוח זמנים צפוף, כולל בשעות אחר הצהריים. זאת על מנת לקיים את מצוות המחוקק וגם למנוע עינוי דין, שעליו – רחמנא ליצלן – אמרו חכמים במסכת אבות (ה', ח') "חרב באה לעולם על עינוי הדין ...". השרביט בידי בית המשפט, וגם אם ראוי להיענות ככל האפשר לאילוצי הצדדים לעניין יומניהם, יש לכך גבול, ובודאי אין להיענות לגחמות כאלה או אחרות.

טו.

במקרה דנא אאריך את המעצר ב- 60 יום מיום 28.5.2012, בהנחה כי בתקופה זו ניתן לסיים את ההליך. ואולם, ככל שבידי המשיב להציע חלופה (להבדיל מ"שחרור לירושלים"), למעצר בית מלא ואזוק אלקטרוני בירושלים או במקום אחר המרוחק ממגדל העמק, בידיו לפנות לשירות המבחן והחלופה תיבחן ותובא לפי הנחוץ לבית המשפט, בתנאים הראויים. בנתון לאמור, מוארך המעצר, כאמור, ב- 60 יום, הצדדים יפנו לבית המשפט קמא להקדים את ישיבת 1.7.12 למועד קרוב יותר, במחצית הראשונה של יוני 2012, וחזקה על בית המשפט כי ייענה, כדי לאפשר סיום ההליך בהארכה הנוכחית.