בש"פ 388/21 חאלד בדר נ. מדינת ישראל

1.

ביום 7.1.2021 הוגש נגד המבקש לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה או ישיבה בישראל שלא כדין ושל החזקה או שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום הטיל על המבקש תנאים מגבילים, ובכלל זה הוא נדרש להפקדה במזומן – בתחילה בסך של 11,000 שקלים ולאחר שהתברר שהמבקש אינו עומד בה – בסך 9,000 שקל (מ"ת 12179-01-21, השופט הבכיר י' צימרמן ). המבקש הגיש על כך ערר לבית המשפט המחוזי בירושלים ובו טען כי אינו עומד גם בהפקדה זו והצביע בהקשר זה על קשיים כלכליים ניכרים, אך זה נדחה (עמ"ת 27488-01-21, השופטת מ' ליפשיץ-פריבס ).

2.

בקשת רשות הערר דנן, שהוגשה תחילה על-ידי המבקש ללא ייצוג, נסבה על גובה ההפקדה שנקבעה למבקש והתבססה על נסיבותיו האישיות הקשות. המדינה התנגדה תחילה לבקשה בשל כך שלשיטתה אינה עומדת באמות המידה לדיון בה ב"גלגול שלישי".

3.

ביני לביני נעתרה הסניגוריה הציבורית לבקשתו של המבקש לייצוג וביקשה להגיש בקשת רשות חדשה ערר מטעמו. בקשת רשות ערר חדשה זו הוגשה אתמול, ובהתאם לכך הדיון בבקשה נקבע לשעה מאוחרת יותר היום.

4.

כעת, שעות ספורות לפני הדיון שנקבע בבקשה, הודיעה המדינה כי בשים לב לחלוף הזמן ומשמתברר כי המבקש נותר במעצר ומתקשה לעמוד בסכום ההפקדה שנקבעה, היא מסכימה להפחתה מסוימת בה. המדינה מציינת כי תבקש לקבוע סכום שמביא בחשבון את הקושי שבו נתקל מחד גיסא, ואת עברו הפלילי המכביד כמו גם החשש מהימלטות מאידך גיסא. בשים לב לעמדתה מבקשת המדינה לקיים את הדיון בבית משפט השלום ולבטל את הדיון הקבוע בבית משפט זה.

5.

בנסיבות אלה, דומה שאכן הדיון בבקשה התייתר. הדיון שנקבע להיום –

מבוטל.

6.

במאמר מוסגר ייאמר כי השינוי בעמדתה של המדינה אכן היה מתבקש בנסיבות העניין, שהרי לצד החשיבות הנודעת להבטחת מילוים של התנאים המגבילים, אין להשלים עם מצב שבו העוני לבדו יותיר אדם במעצר.

7.

סוף דבר: בהסכמת המדינה, בית משפט השלום יקיים עיון חוזר בגובה ההפקדה שנקבע למבקש בהקדם האפשרי.