פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3881/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אלי דהן
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"ט באייר התשס"ז
(07.05.07)
בשם המבקשת:
עו"ד אביה גליקסברג
בשם המשיב:
עו"ד זאב ניר
החלטה
המשיב עומד לדין באשמת ביצוען של עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים, איסור הלבנת הון ועוד. כתב-האישום בעניינו הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 10.4.06, ובתום תשעה חודשים עתרה המשיבה להארכת המעצר מכוח הסמכות הנתונה לבית משפט זה בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בית המשפט נעתר לבקשה זו, והוא שב ונעתר לבקשה להאריך את המעצר בשלושים ימים. עתה מונחת בפני בקשה נוספת לעשות שימוש באותה סמכות, הואיל ונראה כי המשפט רחוק מסיומו.
תיק זה עוסק בפרשה סבוכה, ומטבע הדברים רבים הם העדים אותם יידרש בית המשפט לשמוע בטרם יכריע בגורלו של העורר. עד כה קיים בית המשפט המחוזי 11 ישיבות במהלכן נשמעו מרבית עדי התביעה, והשמיעה היתה אמורה להימשך בשני ימים בחודש אפריל 2007. אולם, אותם מועדים נדחו הואיל ונעשה ניסיון לגשר בין הצדדים, ניסיון שעל כישלונו הם הודיעו לבית משפט קמא בסוף חודש אפריל. בעקבות כך נקבעו 4 מועדי דיון נוספים בחודשים יוני ויולי 2007, ובית המשפט אף הודיע לצדדים כי ככל שהדבר יידרש הוא ימשיך בשמיעת התיק גם בפגרת בתי-המשפט.
הנה כי כן, בית המשפט עשה ככל אשר היה יכול לעשות כדי לקדם את ההכרעה בעניינו של המשיב. עם זאת, ההלכה הנוהגת היא כי שככל שתקופת המעצר מתארכת, הולך ופוחת משקלה של מסוכנות המשיב וגובר משקלה של זכותו לחרות. האיזון בין שני אינטרסים נוגדים אלה אינו פשוט כלל ועיקר, אולם בכל הנוגע למשיב זה לא שוכנעתי כי הגיעה השעה להורות על שחרורו. חומרתן של העבירות שיוחסו לו, סכנת ההימלטות מאימת הדין השרירה וקיימת, והחשש מפני השפעה על עדים ושיבוש מהלכי משפט, כל אלה מחייבים את המשך מעצרו.
אשר על כן, אני נעתר לבקשת המשיבה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, שתחילת מניינם ביום 10.5.07 או עד למתן פסק-הדין בת"פ 1046/06 של בית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ט באייר התשס"ז (07.05.07).
ש ו פ ט