בש"פ 3882/02 אימן כראג'ה נ. מדינת ישראל

1.לבית משפט השלום בחדרה הוגש כתב אישום, בו כל אחד מהעוררים הואשם בעבירה של איומים. העורר 1 הואשם, בנוסף, בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בד בבד עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצרם של העוררים עד לסיום ההליכים. בית המשפט (כבוד השופטת פ' ארגמן) נעתר לבקשה לגבי העורר 1. לעומת זאת, לגבי העורר 2 נקבע כי ישהה במעצר בית מלא בביתו, כי עליו להפקיד סך של 5,000 ש"ח וכן כי יחתום על התחייבות בערבות צד ג' על סך 5,000 ש"ח. על אותה החלטה הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בחיפה. ערכאת הערעור (כבוד השופט ע' גרשון) דחתה את הערר שהגיש העורר 1. בעניינו של העורר 2 הוחלט לבטל את מעצר הבית ותחתיו נקבע, שיוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ, כי עליו להפקיד סך של 50,000 ש"ח וכן להמציא ערבות של צד ג' בסכום של 50,000 ש"ח. העוררים חוזרים ותוקפים את ההחלטות הקודמות.

2.ביום 4.3.02 הגיעו אנשי משטרה ליישוב חריש, שם מתגוררים העוררים. הפעילות המשטרתית נעשתה לשם איתורו של חשוד ברצח שוטר. העורר 1 נתבקש להציג תעודת זהות, אך טען שזו אינה עימו, אלא שהתברר אחר כך שהתעודה הייתה בכיסו. העורר 1 איים על אחד השוטרים באומרו לו, כי יש להם מלחמות עם הרבה אנשים, כי הם חיסלו הרבה אנשים וכך יחסלו גם את השוטר. העורר 2 השמיע דברי איום דומים. עד כאן סיפור המעשה כמתואר בכתב האישום.

3.בית משפט השלום קבע, כי קיימות ראיות לכאורה נגד שני העוררים. הסנגור המלומד איננו חולק על כך, אף שהיו לו השגות שונות, שאין צורך להיזקק להן. לעניין עילת המעצר נקבע בערכאה הראשונה, כי קיימת עילת מעצר בגין סיכון לבטחונם של שוטרים. בהקשר זה אף הזכיר בית המשפט, כי לעורר 1 הרשעות בעבירות שונות וכן תלוי נגדו מאסר על תנאי של 18 חודשים, שהינו בר הפעלה. בית המשפט הוסיף והצביע על הנסיבות בהן הושמעו דברי האיום על ידי העורר 1 ועל אותן הרשעות קודמות כבסיס למסקנתו הנוספת, כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך חילופית. בנוגע לעורר 2 יצא בית המשפט מן ההנחה, על יסוד החומר שהוצג לו, כי לעורר זה אין הרשעות קודמות. לפיכך הוחלט, כי הלה יימצא במעצר בית מלא, כי עליו להפקיד 5,000 ש"ח, לחתום על התחייבות באותו סכום ולהמציא ערבות צד ג' בסכום של 5,000 ש"ח.

בית המשפט המחוזי ערך בחינה מחודשת של העניין ובסופו של דבר לא מצא לנכון לשנות את ההחלטה באשר לעורר 1. לגבי העורר 2 הודגש, כי אין לו הרשעות קודמות, וכי על כן ראוי להקל עימו בעניין מעצר הבית. עם זאת, התנאים הכספיים בהחלט החמירו עם העורר 2. כאמור, נקבע שעליו להפקיד 50,000 ש"ח ולהמציא ערבות צד ג' על אותו סכום. הסנגור טען, כי עד עתה לא עלה בידי העורר 2 לקיים את התנאים הכספיים שהושתו עליו.

4.עניינו של העורר 1 הינו בעייתי. העבירות בהן הוא מואשם - הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים - אינן מן העבירות החמורות שבמדרג. ברם, אין להסתפק בהתייחסות לעבירות כפי שהן מופיעות בספר החוקים, אלא יש אף לבחון את הנתונים העובדתיים המסוימים. דברי האיום שהושמעו על ידי כל אחד מן העוררים הם קשים במיוחד. איום על שוטר בחיסול הינו איום מן החמורים שניתן להעלות על הדעת. כמובן, שבהערכת מסוכנותו של העורר 1 יש אף ליתן משקל לעברו הפלילי. התדפיס מן המרשם הפלילי מגלה, כי העורר עבר עבירות רכוש שונות, עבירות סמים, עבירות אלימות, נשיאת נשק שלא כדין ובריחה ממעצר וממשמורת חוקית. בנוסף, נגד העורר תלוי מאסר של 18 חודש על תנאי, אשר ניתן יהיה להפעילו אם יורשע בתיק הנוכחי. רמת המסוכנות אף מועצמת, לאור העובדה שעסקינן בקופת שרצים לא קטנה לגבי אדם שהוא בן 22 שנים בלבד. משבוחנים אנו את התמונה הכוללת לגבי העורר 1, מסכימים אנו עם הערכאות הקודמות שקיימת עילת מעצר לגביו וכי אין לעשות שימוש בחלופה למעצר.

5.בבקשת המעצר שהוגשה לבית משפט השלום נאמר לגבי העורר 2, כי אין לו עבר פלילי. עתה טוענת המשיבה, כי התברר שלחובתו רשומות הרשעות בעבירות רכוש ואלימות וכי הוא אף ריצה עונש מאסר. כמו כן נטען, כי ביצע את העבירה שבכתב האישום הנוכחי בעת שהיה אסיר ברשיון. נראה לי, כי גם אם מתחשבים עתה בעברו הפלילי של העורר 2, יש להבחין בינו לבין העורר 1. קיים הבדל מאוד משמעותי בין שניהם לעניין העבר הפלילי, משום שזה של העורר 1 חמור בהרבה. מכאן דעתי, שלא קיימת עילת מעצר באשר לעורר 2. משכך הוא, רשאי בית המשפט לקבוע תנאים לשם הבטחת התייצבותו למשפט, בהתאם לסעיף 44(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו1996-. על כן, ניתן היה לחייב את העורר 2 בהפקדה כספית וכן להמציא ערבות צד ג'. אולם, נראה שהסכומים שנקבעו גבוהים במיוחד ואין להם צידוק לאור נסיבות העניין. ראוי לקבוע סכומים נמוכים מאלה שנקב בהם בית המשפט המחוזי.

6.אשר על כן, הנני מחליט -

א.לדחות את הערר של העורר 1.

ב.לקבל את הערר בעניינו של העורר 2, באופן שהסכום שעליו להפקיד יעמוד על סך של 10,000 ש"ח ואילו ערבות צד ג' תהא בסכום של 20,000 ש"ח. יש למלא אחר תנאים אלה תוך 7 ימים.

כמובן, שצו עיכוב היציאה מן הארץ יעמוד בעינו.