החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3882/09 חאתם קווידר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · גילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיותעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה לגילוי חומר חסוי שנחסם בתעודת חיסיון של שר הביטחון נדחתה, לאחר שבית המשפט עיין בחומר בדלתיים סגורות ומצא כי אינו מסייע להגנת העותר. בית המשפט הורה למדינה לתת להגנה פרפראזה מתוך מסמך אחד. שאר טענות העתירה נדחו.

העובדות

העותר, תושב רצועת עזה, נעצר בעת שהגיע למעבר ארז ונגדו הוגש כתב אישום בעשרים ושבעה אישומים, בהם עבירות ביטחוניות וחברות בארגון טרור. שר הביטחון חתם על תעודת חיסיון הנוגעת למקורות מידע ושיטות פעולה של שירות הביטחון הכללי. ההגנה טענה כי נדרש מידע על האישום האחרון כדי לבסס הגנה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על גילוי חומר חסוי שעשוי לסייע להגנתו של הנאשם באישום הרלוונטי

הלכות

  1. 1

    בחינת חומר חסוי במסגרת עתירה לגילוי ראיה נעשית בשני שלבים: בדיקה האם החומר נכלל בתחום החיסיון, ובדיקה האם יש בו ראיות שעשויות לסייע להגנה

    ״בשלב ראשון בחנתי האם החומר החסוי נכלל בעניינים שהוגדרו כחסויים על-פי תעודת החיסיון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    כאשר החומר החסוי אינו מסייע להגנת הנאשם, אין להורות על חשיפתו, ועם זאת ניתן להורות על מתן פרפראזה של חלק רלוונטי

    ״עם זאת, מצאתי לנכון להורות למדינה ליתן להגנה פרפראזה מתוך מסמך המסומן ה-3״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גילוי ראיה
  • חומר חסוי
  • תעודת חיסיון
  • פקודת הראיות
  • הגנה
  • חומר חקירה
  • שירות הביטחון הכללי
  • פרפראזה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3882/09

בפני:

כבוד השופטת ע' ארבל

העותר:

חאתם קווידר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה לגילוי ראיה

תאריך הישיבה:

ח' בתמוז תשס"ט

(30.6.09)

בשם העותר:

עו"ד ל' צמל

בשם המשיבה:

עו"ד מ' בוכמן שינדל

החלטה

עתירה לגילוי ראיה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

1.

העותר, תושב רצועת עזה, נעצר ביום 25.11.08. כנגד העותר הוגש כתב אישום המייחס לו, במסגרת עשרים ושבעה אישומים, עבירות רבות של מגע עם סוכן חוץ, חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, אימונים צבאיים אסורים, קשירת קשר לפשע, עבירות נשק, סיוע לניסיון לרצח, ניסיון לרצח, מסירת ידיעה לאויב, ועוד. על-פי הנטען בכתב האישום התגייס העותר מיוזמתו לארגון הג'יהאד האסלאמי ועבר במסגרתו אימונים צבאיים. במסגרת פעילותו בחוליה של הג'יהאד קשר העותר קשר לבצע פיגוע ירי בחיילי צה"ל שלא יצא אל הפועל בשל היעדר תחמושת מספיקה. במסגרת חוליה אחרת, אשר העותר עמד בראשותה, ביצעה החוליה תצפיות על תנועת כוחות צה"ל במטרה לבצע פעילות צבאית כנגד כוחות צה"ל באזור. העותר אף סייע להוציא אל הפועל פיגוע הנחת מטען אשר פוצץ על-ידי כוחות צה"ל. כן היה העותר שותף במספר הנחות מטענים שיועדו לפגוע בחיילי צה"ל, היה שותף בירי לעבר חיילי צה"ל ובשיגור פצצות מרגמה וטילים. באישום האחרון נטען כי העותר התכוון להיכנס לישראל ולאסוף מידע באשר למקומות הומי אדם שניתן לבצע שם פיגועים כנגד אזרחי ישראל. איסוף מידע זה התבקש על-ידי אדם בשם אבו עומר אשר התכוון להקים ארגון חדש ברצועת עזה אשר יקבל תמיכה מאיראן. כאשר הגיע העותר למעבר ארז נעצר.

2.

ביום 23.3.09 חתם שר הביטחון על תעודה בדבר ראיות חסויות אשר חוסה את כל מקורות המידע של שירות הביטחון הכללי; שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון הכללי; אמצעים טכניים להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה; תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הביטחון הכללי; ולמעט מידע מהחקירה המגלם פוטנציאל לטענות פסול. מכאן עתירה זו.

3.

באת-כוח העותר טענה בפני בעיקר בנוגע לאישום האחרון בכתב האישום. לטענתה, על מנת לבסס הגנה באשר לאישום זה, אשר חלקו נשמע מפוקפק, עליה לדעת מיהו אותו אבו עומר ומיהם יתר השמות שמוזכרים באישום זה. עולה הרושם מאישום זה, לטענתה, כי העותר הובל על-ידי מישהו כשה לעולה למעבר הגבול על מנת שייעצר. באמצעות החומר ניתן יהיה לבסס רושם זה ולפוגג את הילת החומרה המרחפת על אישום מעין זה. באת- כוח המדינה טענה כי אין בחומר דבר העשוי לסייע לעותר בהגנתו.

4.

עיינתי בחומר החסוי בדלתיים סגורות והוא הוגש לעיוני לבחינה מפורטת. כן קיבלתי הסברים מנציגי המשיבה אודות החומר. בחנתי את החומר תוך התמקדות בחיפוש ראיות המבססות טענות פסול ובחיפוש חומר הרלוונטי לאישום האחרון כנגד העותר. בהתאם לכללים שהותוו לבחינת חומר חסוי במסגרת עתירה לגילוי ראיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

בשלב ראשון בחנתי האם החומר החסוי נכלל בעניינים שהוגדרו כחסויים על-פי תעודת החיסיון ומצאתי כי התשובה לכך היא חיובית. בשלב שני בחנתי האם ישנן ראיות בחומר החסוי אשר עשויות לסייע להגנתו של העותר. התשובה לכך היא בשלילה. החומר החסוי מכיל מידע חמור כנגד העותר ולא מצאתי כי יש בידו לסייע להגנתו של העותר כלל. הדבר אמור גם באשר לחומר הרלוונטי לאישום 27 בכתב האישום, שבעניינו התמקדה באת-כוח העותר. החומר הקשור לאישום זה אין בו כדי לסייע באופן כלשהו להגנתו של העותר ולפיכך אין להורות על חשיפתו.

עם זאת, מצאתי לנכון להורות למדינה ליתן להגנה פרפראזה מתוך מסמך המסומן ה-3. הקטע הרלוונטי סומן על-ידי בצהוב.

מלבד דברים אלו העתירה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט בתמוז תשס"ט (21.7.09).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בחינת חומר חסוי במסגרת עתירה לגילוי ראיה נעשית בשני שלבים: בדיקה האם החומר נכלל בתחום החיסיון, ובדיקה האם יש בו ראיות שעשויות לסייע להגנה
  2. 2כאשר החומר החסוי אינו מסייע להגנת הנאשם, אין להורות על חשיפתו, ועם זאת ניתן להורות על מתן פרפראזה של חלק רלוונטי