פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
3886/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
יגאל טויטו
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק
סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"ט באייר התשס"ז
(07.05.07)
בשם המבקשת:
עו"ד אביה גליקסברג
בשם המשיב:
עו"ד פנינת ינאי
החלטה
עבירות קשות יוחסו למשיב בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, והן כוללות, בין היתר, תקיפה חבלנית, כליאת שווא, אספקת סם, אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה, סחיטה באיומים והדחה בחקירה. על פי הנטען, כפה המערער את עצמו על שתי צעירות בהן עשה ככל העולה על רוחו, ואלו נאלצו לציית לו עקב אלימותו שאינה יודעת גבול והאיומים שהשמיע באוזניהן.
כתב האישום כנגד המשיב הוגש ביום 17.5.06, ובתום תשעה חודשי מעצר, הורה בית משפט זה (כב' השופטת ע' ארבל) על הארכת המעצר ב-90 ימים. בבקשה שבפני עותרת המדינה להאריך את המעצר פעם נוספת.
חרף הזמן שחלף מאז נעצר המשיב, טרם החלה שמיעת הראיות, וזהו שיהוי שגם אם חילופי הסנגורים תרמו לו, עדיין ממושך הוא, ממושך עד למאוד. זאת ועוד, בית המשפט קבע לבסוף שלושה מועדים להוכחות שהיו אמורים להתקיים בחודש יוני 2007, אולם באת כוחו המלומדת של המשיב, עו"ד פ' ינאי, הודיעה כי מועדים אלה בוטלו וטרם נקבעו אחרים במקומם. כך או כך, גם לולא היו מבוטלים מועדי הדיון, ספק בעיני אם ניתן היה לסיים במהלכם את שמיעת ראיות התביעה, ולפיכך גם ספק בעיני אם בתקופת המעצר לה עותרת המדינה יגיעו ההליכים בפרשה זו לסיומם.
חרף מצב בלתי נסבל זה, לא מצאתי כי הגיעה השעה להורות על שחרור המשיב, גם לא לחלופת מעצר. כאמור, למשיב מיוחסות עבירות אלימות ועבירות מין חמורות, ואת החומרה הזו ביקשה באת-כוחו לרכך בטענה כי מדובר במתלוננות אשר ביקשו את קרבתו של המשיב, והוא כלל לא כפה עליהן את עצמו. טענה זו לא קנתה אחיזה בליבו של בית המשפט, וכיצד ניתן היה לנהוג אחרת כאשר בידי המשיבה ראייה מן המעלה הראשונה לאופיו האלים של המשיב. כוונת הדברים לדברים הבוטים, הקשים והמאיימים, שתועדו מפיו בשיחתו עם ש' ביום 7.5.06. באותה שיחה אין המשיב מצטייר כמי שמבקש לדחות את בת-שיחו, אלא דווקא לכפות עליה את עצמו, תוך שהוא מאיים בדרך שאינה טעונה פרשנות: "אני בא אלייך, אני הורג אותך, את בן אדם מת"; "לא לך ולא למשפחה שלך לא יהיו חיים"; "אני אשב 5 שנים ואת תמותי"; אני אנקב אותך לחתיכות ... אני אעשה אותך מסננת"; "אני אעקור לך את הלב מהחזה"; "אני מוכן לשלם כל מחיר בשלב זה". ואלה הם רק מעט מדברי האיום שהשמיע המשיב באוזניה של בת שיחו.
בנסיבות אלו וחרף התמשכות ההליכים, סבורני כי אין מנוס מהארכת מעצרו של המשיב, וכל שנותר לקוות הוא כי בית משפט קמא ימצא דרך לזרז את ההליכים המתקיימים בפניו, עד כמה שיומנו יאפשר לו זאת.
לפיכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 18.5.07, או עד למתן פסק הדין בת"פ 1060/06 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, כ"א באייר התשס"ז (9.5.2007).
ש
ו פ ט