בש"פ 3903/05 מדינת ישראל נ. אבי ביטון

א.בקשה מטעם המדינה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 1.5.05, או עד למתן פסק דין בת"פ 991/04 המתנהל בבית המשפט השלום באשדוד, לפי המוקדם.

ב.ביום 1.8.04 הוגש לבית משפט השלום באשדוד כתב אישום נגד המשיב ונגד אדם אחר, המייחס למשיב שלוש עבירות של סחר בסם מסוכן, בכך שבחודשים מאי ויולי 2004 מכר לסוכן משטרתי סמוי סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 2-1 גרם בכל פעם. ביום 9.8.04 הורה בית משפט השלום באשדוד, לבקשת המבקשת ובהסכמת המשיב, על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

ג.(1) בבקשה טוענת המבקשת, כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב ובהן עדות הסוכן, הנתמכת בקלטות אודיו ווידאו המתעדות את ביצוע העסקאות. כן נטען, כי קיימת עילת מעצר מכוח מסוכנות המשיב, הנלמדת מן העבירות המיוחסות לו, ומעברו הפלילי המכביד, הכולל הרשעות בעבירות אלימות, רכוש, סמים והפרת הוראה חוקית, שבגינן ריצה מספר מאסרים בפועל. עוד נטען, כי העיכובים שחלו בקצב התנהלות המשפט נגרמו בעיקרן בשל טעמים התלויים במשיב, ועקב חילופים בייצוג המשיב. צוין, כי עד כה התקיימו בתיק שלוש ישיבות הוכחות במהלכן העידו ארבעה עדי תביעה, ביניהם הסוכן המשטרתי. עוד צוין כי בתקופת ההארכה המבוקשת, המסתיימת ביום 30.7.05, קבועות, בשלב זה, שלוש ישיבות הוכחות לתאריכים 5.5.05, 9.5.05, ו-18.5.05, והצפי הוא כי בישיבות אלה תיתם פרשת התביעה.

(2) בא כוח המשיב טען, כי שותפו של שולחו לעבירה נדון לעונש מאסר של 4 חודשים בעבודות שירות בלבד, המדובר בכמות סם קטנה ביותר, כ-5 גרם הרואין ביחד, ועמדת התביעה בענין זה נובעת ממחלוקת הקשורה בנאשם אחר שהופלל על-ידי אותו סוכן משטרתי סמוי. חומר החקירה הרלבנטי לא נמסר כראוי, והמשפט – לטעמו של בא כוח המשיב – לא יסתיים בתוך שלושת החודשים הבאים.

ד.עיינתי בחומר שנמסר כולו. על פני הדברים, קשה להלום כי תיק מעין זה, שמספר העדים בו מועט יחסית, וכולם אנשי משטרה, למעט הסוכן הסמוי, יימשך על פני תקופה כה ארוכה – ואיני בא לתלות קולר – וזאת אף אם המאבק הוא על חומר החקירה. ואולם, הדעת נותנת כי פרשת התביעה קרבה לסיומה ופרשת ההגנה תהא קצרה, וכך גם באשר לשלבים הבאים במשפט. למשיב עבר פלילי מכביד. 11 הרשעות שראשיתן ב- 1992 וכללו מאסרים רבים בפועל בעבירות פריצה, פריצה לרכב, סחר בסמים, החזקת סמים, תקיפה, איומים והעלבת עובד ציבור. מסוכנותו עולה מהן. אילולא כן, היה מקום לשקול לעת הזאת שחרורו בתנאים. בנסיבות, איני רואה מקום לכך, אך אני מאריך את המאסר בארבעים וחמישה יום בלבד, מתוך הנחה ותקוה כי בזמן זה ניתן לקדם את המשפט עד גמירא. מסופקני אם ניתן יהא, בנוע נקודת האיזון, ליתן הארכה נוספת. מעצרו של המשיב מוארך בארבעים וחמישה יום מיום 1.5.05, או עד לפסק הדין בתיק.

ניתנה יום, ל בניסן תשס"ה (9.5.05)

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

05039030_T03.doc לח

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il