בש"פ 3907/97 מדינת ישראל נ. בן דוד דוד

1.זוהי בקשה להארכת מעצר מעבר לשנה שתסתיים ב3.7.97-. ההאשמות המיוחסות למשיבים הן: שוד מזוין, נשיאת נשק שלא כדין ופציעה בנסיבות מחמירות. הראיות המיוחדות במקרה זה הן קלטת וידאו שהייתה מותקנת בחנות התכשיטים הנשדדת שהנציחה את מעשה השוד בזמן אמת. השוד עצמו על נסיבותיו אינו ואינו יכול להיות שנוי במחלוקת. זהו שוד אכזרי עם אקדחים שלופים מלווה באלימות ברוטאלית. השאלה המרכזית היא שאלת הזיהוי. לטענת הסנגוריות המלומדות של שלושת הנאשמים הזיהוי אינו ודאי ואין ראיות אחרות הקושרות את הנאשמים או מי מהם לשוד.

2.אשר למשך ואופן ניהול המשפט בעבר והצפי לעתיד: טוענות הסניגוריות המלומדות כי המשפט הוא בתחילתו ולא באשמת ההגנה, ואף שגם נגד המבקשת ונגד בית המשפט לא ניתן להושיט "אצבע מאשימה" על השלב ההתחלתי של המשפט, סיומו אינו נראה באופק, ואין מקום להאריך - במקרה זה - את המעצר מעבר לשנה.

הקשבתי קשב רב לטענות הסדורות היטב של הסניגוריות המלומדות, ואין טענותיהן ביחס לכל אחד מהמשיבים מקובלת עלי.

3.אשר לעניין הראיות לכאורה ובמיוחד הזיהוי, אין לי אלא להתייחס להחלטתו המקפת והמנומקת של השופט בדיון במעצר עד תום ההליכים (השופט ע. גרשון) שלא חסך מעצמו טרחה ופירט לאורך עמודים רבים את כל ששמע וראה במו עיניו בקלטת ואת כל המצוי בחומר הראיות כאשר הוא מתייחס אחד לאחד לכל טענה שהועלתה בפניו לגבי כל אחד מהמשיבים שאחד מהם שוחרר ללא תנאים מחמת העדר יכולת לזהותו עם דמות כלשהי מאלה המופיעים בקלטת.

עו"ד פרלמוטר העלתה טענה, לפיה הקלטת שראה השופט קמא אינה המקורית אלא תעתיק מקוצר. מאחר והקלטת המקורית כבר הוגשה כראיה במשפט עצמו, הצעתי שאם אכן קיבל השופט קמא קלטת שאינה ממחישה את אשר אירע, יחזור התיק לשופט המעצר על מנת שתהיה בפניו הקלטת הראויה. הסניגורית המלומדת חזרה בה מן הטענה (שלא הועלתה על ידי האחרות) ולפיכך יוצאת אני מתוך הנחה שהשופט קמא ראה את הקלטת המראה את ההתרחשויות הרלוונטיות לאשורן ובהן קטע השוד. אין לי סיבה לפקפק בהתרשמותו האישית והישירה ממנה לצורך השאלה בדבר קיום ראיות לכאורה. כל יתר הטענות בעניין זה, הן עניין למשפט עצמו ולא לשלב זה.

4.לעניין התמשכות המשפט, הנחתי היא, כי כל הצדדים ובמיוחד בית המשפט, עשו ככל שבידם כדי לקדם את שמיעתו ולא צלח הדבר בידיהם. במה דברים אמורים? ראשית, כולם היו תמימי דעים כי השופט השומע את התיק (השופט א. רזי) עשה מאמצים מעל ומעבר כדי שהתיק ישמע ויסתיים ברצף ובמהירות ואכן עיון ברשימת התאריכים המרשימה שקבע, מעיד על כך.

כדי לסבר את האוזן ואת העין מוצאת אני להביא את הרשימה במלואה מבלי לפרט גורלו של כל תאריך שנקבע. ב1.9.96-, התקיימה הקראה. התיק נקבע ל4.12.96-, 9.12.96 ו17.12.96-. ישיבות חלופיות נקבעו ל2.1.97-, 6.1.97, 16.1.97, 9.3.97, 20.3.97, 30.3.97, 3.4.97. מועדים נוספים נקבעו ל13.5.97-, 26.5.97, 4.6.97, 8.7.97, 15.7.97. מועדים נוספים נקבעו ל6.6.97-, 13.6.97, 19.6.97, 27.6.97. כיום קבועות ישיבות ל8.7.97, 15.7.97, 27.7.97, 28.7.97, 29.7.97, 30.7.97.

למרבה הצער ולמרות רשימת תאריכים מרשימה זו, היו סיבות שונות התלויות בכל פעם בצד זה או אחר, שבגללן נמצא המשפט עצמו בשלב מוקדם, יחסית למספר העדים שטרם העידו.

5.הסנגוריה גורסת כי המשפט ימשך עשרות ישיבות. כשלעצמי אין לי אלא לתמוה על כך שמשפט מסוג זה, כשהמעשים מתועדים בסרט וידאו אמור - להערכת הסנגוריה - להמשך עשרות ישיבות. הכדור הוא במידה רבה בידיה. אם חושב מאן דהוא שככל שמתארך המשפט, החקירות, וההתנגדויות כך עולים סיכויי הצלחת הגנת הנאשם, עולה על דרך חתחתים שאינה מובילה ליעד הרצוי. על כל פנים בטוחני שהשופט המלומד ידע להעמיד דברים על מכונם ולמנוע התפרסות על פני חקירות מיותרות. מקווה אני שהצדדים יכלכלו צעדיהם בתבונה וביעילות ולא יערימו קשיים במקום שאין בהם כדי להביא תועלת לקידום המשפט. נראה לי כי קיים סיכוי של ממש לסיים את המשפט תוך שלושה חודשים שיסתיימו ב3.10.97- אם הצדדים יראו זאת כמטרה.

6.בשקלי את שאלת הארכת המעצר, נתתי דעתי לכל אותם שיקולים שאני שותפה להם, לפיהם, יש לשקול הארכת מעצר לאחר שנה באופן שונה מאשר מעצר לפני תום השנה וכי כלל הוא שבתום שנה יש לשחרר ממעצר והיוצא מן הכלל הוא הארכת המעצר. אף על פי כן סבורתני כי במקרה דנן מתקיים היוצא מן הכלל.

לאור האמור לעיל סבורה אני כי יש מקום להיענות לבקשה ולהאריך את המעצר כמבוקש.

7.שקלתי אפשרות של חלופת מעצר והגעתי למסקנה כי בהתחשב בחומרת העבירה, באופיים הברוטאלי של המעשים שנעשו ובקור הרוח בהם נעשו לאחר הכנה ותכנון, בסיכון הממשי לחיי אדם שהם טמנו בחובם, בפגיעה הגופנית שנגרמה למי מאלה שנמצאו בעת השוד בחנות והרי לפניכם מסכת מעשים מסוכנים וחמורים מאין כמותם. לכך יש להוסיף את הרשעותיהם הקודמות ורישומיהם הפליליים של המשיבים. המשיב 1 הורשע בעבר בביצוע 25 עבירות ובהן עבירות רכוש ועבירות אלימות. כך גם המשיב 3 שהורשע בביצוע 11 עבירות. (לא הוגש רישום פלילי לגבי משיב 2 כשלדברי ב"כ המבקשת אין בידיו רשימה סדורה להגשה).

סוף דבר, תקופת המעצר מוארכת בזה לשלושת המשיבים עד 3.10.97 או עד שינתן פסק דין, לפי המוקדם.