החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3915/01 מדינת ישראל נ. ג'אלאל קוסטרו

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים בעבירות שוד וקשר לביצוע פשעערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערר נדחה על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בעבירות קשר לשוד מוניות. בית המשפט הכיר בכך שבחומר הראיות יש כדי להצביע לכאורה על שותפותו, אך סבר כי מסוכנותו פחותה מזו של שותפיו ולכן התנאים המגבילים מספיקים. המשיב ישוחרר בתנאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי.

העובדות

כנגד המשיב ושני חבריו הוגש כתב אישום בגין קשירת קשר לביצוע פשע ושוד מזויין בנסיבות מחמירות, בדבר שוד מוניות והעברתן לשטחי הרשות הפלסטינאית. לפי כתב האישום, שניים מהנאשמים שדדו את המוניות תחת איומים, ותפקיד המשיב היה ליסוע אחרי המונית, לאבטח ולשמש כרכב מילוט. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם של השותפים אך שחרר את המשיב בתנאים מגבילים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש ראיות לכאורה לשותפותו של המשיב בעבירות קשירת קשר ושוד מזויין בנסיבות מחמירות?
  2. 2.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים במקום מעצר עד תום ההליכים?

הלכות

  1. 1

    בחומר הראיות יש כדי להצביע לכאורה על שותפותו של המשיב במעשי הפשע, אך אין מקום להתערבות בתוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי, בין היתר משום שהמשיב לא נטל חלק במעשי האלימות החמורים.

    ״אכן, בחומר הראיות יש כדי להצביע לכאורה על שותפותו של המשיב במעשי הפשע החמורים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מסוכנותו של המשיב פחותה ממסוכנות שותפיו, ותנאים מגבילים עשויים להבטיח את מטרות המעצר בדרך אחרת.

    ״ניתן להניח כי מסוכנותו פחותה משלהם, והתנאים המגבילים שנקבעו בבית המשפט המחוזי די בהם, לכאורה, כדי להבטיח את מטרות המעצר בדרך אחרת.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • שוד מזויין
  • נסיבות מחמירות
  • מסוכנות
  • תנאים מגבילים
  • ערר
  • שותפות
  • רכב מילוט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

3915/01

בפני:

כבוד השופט א' ריבלין

ה

עוררת

:

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

ג'אלאל

קוסטרו

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים

מיום

16.5.2001 בתיק ב"ש 2360/01 שניתנה

על

ידי כבוד השופט ע' חבש

תאריך

הישיבה: כז' באייר התשס"א (20.5.2001)

בשם

העוררת: עו"ד דפנה ברלינר

בשם

המשיב: עו"ד עסלי עבד

החלטה

כנגד המשיב ושני מרעיו הוגש כתב אישום המייחס לשלושתם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ושוד מזויין בנסיבות מחמירות. במהלך חודש אפריל 2001, כך נטען בכתב האישום, קשרו המשיב וחבריו קשר לשדוד מוניות בעיר תל-אביב, ולהעבירם לשטחי הרשות הפלסטינאית, על מנת למכור אותם שם בכסף. הם היו נוהגים לאתר מונית מסוג "מרצדס", מבקשים מנהגה להסיע אותם לירושלים, ולקראת סופה של הנסיעה, תחת איומי סכין ומכות, היו נוטלים בכוח מהנהג את המונית, מוכרים אותה לסוחר מכוניות, ומחלקים ביניהם את התמורה. על פי האמור בכתב האישום, חבריו של המשיב היו שודדים בכוח את המונית, ואילו תפקידו של המשיב היה לנסוע ברכבו אחרי המונית למקום המסירה, לאבטח את ביצוע השוד, ולשמש, בעת הצורך, כרכב מילוט. לאחר שהיו מוכרים את המונית, כאמור, היו השניים חוזרים לבתיהם ברכבו של המשיב.

המדינה ביקשה בבית המשפט המחוזי להורות על מעצרם של שלושת הנאשמים עד תום משפטם, ובית המשפט נענה לבקשה רק בחלקה. הוא הורה על מעצרם של הנאשמים האחרים, אך מצא כי ניתן, בעניינו של המשיב, להשיג את תכלית המעצר בדרכים חלופיות. בית המשפט המחוזי קבע, כי "המשיב ידע, או היה עליו לדעת, כי ידם של האחרים במעשי השוד, הוא ידע מה מטרת נסיעתם לתל-אביב, ולאן הם צריכים להוביל את המוניות", אולם, כך סבר, אין ראיות אלה עולות כדי הוכחת עבירת הקשר. לעניין עבירת השוד, סבור היה השופט המלומד, כי היות והמשיב לא נטל חלק מכספי השלל, ולא השתתף באופן פיזי במעשי השוד, אין בחומר הראיות כדי לייחס לו גם את העבירה הזו.

כנגד קביעות אלה מתקוממת המדינה. היא מצביעה על עדויות השותפים, מהם ניתן ללמוד כי המשיב קיבל לידיו כרבע מכספי התמורה בגין כל מונית שנשדדה ונמכרה, כי הוא ידע שמדובר במעשי שוד, ועל פי אחת מעדויות השותפים, הוא היה זה ששידל את האחרים לבצע את המעשים.

אכן, בחומר הראיות יש כדי להצביע לכאורה על שותפותו של המשיב במעשי הפשע החמורים. יחד עם זאת, ולא בלי היסוס, בחרתי, שלא להתערב בתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, ולו רק בשל העובדה, שהמשיב לא נטל חלק במעשי האלימות החמורים, הקשים והחוזרים, שביצוע השותפים האחרים.

כיוון שכך, ניתן להניח כי מסוכנותו פחותה משלהם, והתנאים המגבילים שנקבעו בבית המשפט המחוזי די בהם, לכאורה, כדי להבטיח את מטרות המעצר בדרך אחרת.

התוצאה היא שהערר נדחה, והמשיב ישוחרר בתנאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי בירושלים.

ניתנה היום, כז' באייר התשס"א

(20.5.2001).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בש 2360/01

הלכות

  1. 1בחומר הראיות יש כדי להצביע לכאורה על שותפותו של המשיב במעשי הפשע, אך אין מקום להתערבות בתוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי, בין היתר משום שהמשיב לא נטל חלק במעשי האלימות החמורים.
  2. 2מסוכנותו של המשיב פחותה ממסוכנות שותפיו, ותנאים מגבילים עשויים להבטיח את מטרות המעצר בדרך אחרת.