בש"פ 3922/22פלוני נ. מדינת ישראל

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט נסר אבו טהה ) מיום 6.6.2022 במ"ת 47581-03-22, במסגרתה הוארך מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

לאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא. ככל שהדברים נוגעים לראיות, הרי שגם אם אביא בחשבון את אי ההתאמות הקיימות בהודעותיה של המתלוננת במשטרה, ואת חזרתה מהתלונה באחרונה, עדיין יש די בהודעות שמסרה, כמו גם בהודאתו של העורר עצמו בחלק מהדברים, כדי לבסס קיומן של ראיות לכאורה. בהינתן ראיות אלה, ובשים לב למסוכנות העורר, כפי שזו עולה מהתסקיר שהוגש בעניינו ומעברו הפלילי, ההחלטה להורות על מעצרו עד תום ההליכים מתבקשת.

במהלך הדיון ביקש בא-כוח העורר כי מרשו יישלח בשנית לשירות המבחן על מנת שתיבחן האפשרות להעבירו לחלופת מעצר מוסדית המותאמת לצרכיו הטיפוליים. יצוין כי שירות המבחן התייחס לאפשרות זו בתסקיר, תוך שמחד גיסא ציין כי זו החלופה היחידה שניתן לשקול בעניינו של העורר, ומאידך גיסא הסביר כי התרשמותו היא "מרמת מוטיבציה ובשלות נמוכות מאוד לטיפול" מצד העורר. לאור זאת סבורה המשיבה כי לא תצמח תועלת מבחינה חוזרת של האפשרות הזו.

בלי לטעת מסמרות ביחס לאפשרות להעביר את העורר לחלופת מעצר מוסדית, סברתי כי יש לאפשר לעורר הזדמנות נוספת לשכנע את שירות המבחן בדבר נכונותו והתאמתו לעבור טיפול לעת הזו. לפיכך מתבקש שירות המבחן להכין תסקיר משלים בעניינו של העורר, אשר יבחן את האפשרות לשלבו בחלופת מעצר מוסדית, המתאימה לטיפול בסוגי התחלואה המאפיינים אותו. מובהר בזאת כי אינני מביע עמדה לגופו של עניין.

שירות המבחן מתבקש להעביר את התסקיר המשלים עד ליום 1.8.2022. לאחר שיוגש התסקיר המשלים יהיה העורר רשאי להגיש לבית המשפט קמא בקשה לעיון חוזר. בית המשפט קמא יכריע בבקשה זו, ככל שתוגש, כפי שימצא לנכון.

בכפוף לאמור לעיל, הערר נדחה. העורר ימצא במעצר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.