החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3931/97 יהושע אפרים נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעור שכנגדערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון בבקשת הארכת מועד

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הרשמת דחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, לאחר שהערעור העיקרי של המערער נדחה מחמת אי הפקדת ערבון להוצאות. בית המשפט העליון קבע כי המערער פעל לפי שיקול דעתו ואין בכשלון ההליך טעם מיוחד להארכה. נקבע כי גם אם זכות הערעור היא חוקתית, היא מסוייגת ונשקלת מול יציבות וסופיות וזכויות הצד שכנגד, ולכן הערעור נדחה.

העובדות

המערער חויב בהפקדת ערבון בסך 20,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה, ולא עשה כן במשך חודשים רבים. בקשתו להפקיד ערבות בנקאית באיחור ניכר נדחתה, וערעורו נדחה מחמת אי הפקדת הערבון. לאחר מכן הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד, כשנה לאחר הגשת ערעור המשיבה, והיא נדחתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור שכנגד כאשר הערעור העיקרי נדחה מחמת אי הפקדת ערבון להבטחת הוצאות?
  2. 2.האם זכות הערעור היא זכות חוקתית המצדיקה פרשנות מצמצמת של המגבלות עליה?

הלכות

  1. 1

    מי שפעל לפי שיקול דעתו והתרשל בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות אינו זכאי לטעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד.

    ״המערער פעל לפי שיקול דעתו הוא ועשה ככל שלאל ידו על מנת להימנע מהפקדת ערבון.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    גם אם זכות הערעור נמנית עם הזכויות החוקתיות, היא מסוייגת ונשקלת כנגד עקרונות של יציבות וסופיות וכנגד זכויות הצד שכנגד.

    ״הרי גם זכות זו היא מסוייגת והיא נשקלת כנגד עקרונות מערכתיים של יציבות וסופיות וכנגד זכויותיו של הצד שכנגד.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור שכנגד
  • טעם מיוחד
  • ערבון
  • הוצאות
  • יציבות וסופיות
  • זכות חוקתית
  • ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

בש"א

3931/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המערער

:

יהושע

אפרים

נגד

המשיב

ה :

מגדל חברה לביטוח בע"מ

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט ה

עליון,

כב'

השופטת א. אפעל-גבאי, מיום 3.6.97,

בע"א

4067/97

בשם

המערער: עו"ד דוד אור-חן

החלטה

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון, כב' השופטת אפעל-גבאי, שדחתה את בקשת המערער למתן הארכת מועד להגשת ערעור שכנגד במסגרת ע"א 4067/96.

ביום 23.4.96 נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו פסק דין בתביעה שהגיש המערער נגד המשיבה (ת.א. 560/91). המערער והמשיבה ערערו על פסק דין זה. הרשמת אפעל-גבאי קבעה כי על המערער להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה. המערער לא עשה כן ובמשך חדשים רבים שב ופנה לבית המשפט בבקשות מבקשות שונות שנועדו לפטור אותו מן הצורך לממן מכיסו את עלות מתן הערבון. משכלו כל הקצים ביקש המבקש להפקיד, באיחור ניכר, ערבות בנקאית. בקשתו נדחתה ולפיכך נדחה ערעורו על ידי הרשמת מחמת אי-הפקדת הערבון. הערעור על החלטת הרשמת בעניין זה (בש"א 2005/97) נדחה על ידי ביום 16.4.97.

זמן מה אחר הדברים האלה הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד במסגרת הערעור שהגישה המשיבה. בקשתו זו נדחתה על ידי הרשמת, שקבעה, כי:

"לא ניתן לרפא את דחיית ע"א 3970/96 מחמת אי הפקדת ערבון על ידי הגשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד בתיק זה (אשר נפתח בתאריך 6.6.96) בו המשיבה בע"א 3970/96 היא המערערת. אך מובן כי כשלון ההליך שבוטל אינו יכול להוות "טעם מיוחד" להארכת המועד המתבקשת."

מונח בפני ערעור על החלטה זו. המערער סומך את ערעורו על טיעונים חוקתיים וטוען, כי מן הראוי לראות את זכות הערעור כזכות חוקתית ולפרש את המגבלות עליה באופן מצמצם. עוד טוען המערער, כי בעוד שלמשיבה לא ייגרם כל נזק מקבלת הערעור שכנגד ייגרמו לו נזקים בלתי הפיכים אם תימנע ממנו הגשת הערעור.

לאחר שעיינתי במסמכים שבפני נחה דעתי, כי דין הערעור להידחות. המערער פעל לפי שיקול דעתו הוא ועשה ככל שלאל ידו על מנת להימנע מהפקדת ערבון. משכשלו מאמציו אלה והזמן להפקדת ערבון חלף זה מכבר מנסה המערער את כוחו בהגשת ערעור שכנגד, אף זאת באיחור ניכר (כשנה לאחר הגשת ערעורה של המשיבה). איני מוצא הצדקה, לא כל שכן "טעם מיוחד" לאפשר למערער להמשיך בניסיונותיו לפעול בדרכו ובשיטתו - ולא בדרך שמתווים סדרי הדין והחלטות בית המשפט . איני מוצא מקום לדון במסגרת זאת באריכות בסוגיות החוקתיות שמעורר המערער בשולי טיעונו. די לי אם אומר, כי אפילו נאמר, כי זכות הערעור נמנית עם הזכויות החוקתיות (ועל טענה זו רבים החולקים: ור' בג"צ 87/85 ארג'וב נ' מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון , פ"ד מב (1) 353), הרי גם זכות זו היא מסוייגת והיא נשקלת כנגד עקרונות מערכתיים של יציבות וסופיות וכנגד זכויותיו של הצד שכנגד. גם בשקלול כאמור אין ידו של המערער על העליונה.

הערעור נדחה.

ניתנה היום, ב' באב התשנ"ז (5.8.97).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97039310.

A02

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (6 תיקים)

  • בשא 3931/97
  • עא 4067/97
  • עא 4067/96
  • בשא 2005/97
  • עא 3970/96
  • בגץ 87/85

הלכות

  1. 1מי שפעל לפי שיקול דעתו והתרשל בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות אינו זכאי לטעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד.
  2. 2גם אם זכות הערעור נמנית עם הזכויות החוקתיות, היא מסוייגת ונשקלת כנגד עקרונות של יציבות וסופיות וכנגד זכויות הצד שכנגד.