בש"פ 3938/01 עומרי איבגי נ. מדינת ישראל

העורר הורשע על פי הודאתו בעבירה של מכירת סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל 5.63 גרם נטו, ובמכירת 20 טבליות של סם מסוכן מסוג MDA . הסמים נמכרו לסוכנת סמויה של המשטרה. עוד קודם שהודה במיוחס לו בכתב האישום והורשע על פי הודאתו, נעצר עד תום משפטו. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי קבע, כי העבירות המיוחסות לעורר מקימות חזקת מסוכנות ומקימות עילת מעצר, וציין כי מן העדויות המצויות בתיק המשטרה עולה, כי הנאשם אמר לסוכנת המשטרה כי הוא מארגן מסיבות סמים ומוכר סמים, ועוד עולה כי רכשה ממנו כדורי סם מסוכן מתוך מלאי שהחזיק. בית המשפט המחוזי שקל את האפשרות להמיר את המעצר בחלופת מעצר, בין השאר לאור העובדה שקודם למעצרו הספיק העורר להתגייס לצה"ל. אולם, משהביא בחשבון את עמדת הצבא, שלא לשמש מקלט של חלופת מעצר, ואת העובדה כי שהות בבית אביו של העורר אין בה די, בא לכלל מסקנה כי אין להמיר את המעצר בחלופה אחרת. בית המשפט המחוזי קבע עוד, כי מאחר ודינו של העורר עומד להיגזר, יהא בשחרורו בשלב זה משום התערבות בהליכים בבית משפט קמא.

כנגד החלטה זו מלין העורר, ובמיוחד הוא משיג כנגד העובדה שבית המשפט הביא בחשבון את האפשרות שיהא בשחרורו משום התערבות בהליכים בבית משפט קמא. שיקול זה אינו שיקול ראוי, לדעתו. אלא שאת החלטת בית המשפט המחוזי יש לקיים מן הנימוקים האחרים שבאו, מן העובדה שאין עוד מחלוקת בדבר אשמתו של העורר, מן העובדה שהעבירות המיוחסות לו הן עצמן מקימות חזקת מסוכנות שלא הופרכה, ובשל הצורך להפסיק את מעגל הפצת הסמים המסוכנים באבו.

בא כוח המדינה הודיעני היום, כי התביעה תעשה להקדמת מתן גזר הדין במשפטו, וכי היתה כבר פניה בעניין זה לבית המשפט, שנאלץ להמתין לתסקיר שירות המבחן. יפה עשתה התביעה המשטרתית, שפנתה לבית המשפט וביקשה להחיש את סיום המשפט לאחר שכבר חלף זמן רב מאז הורשע העורר. אין ספק, שיומנו של בית המשפט אינו צריך להיקבע על פי לוח הזמנים שמציג לו שירות המבחן, או גורם אחר הגם שאין הוא מתעלם מאילוצים אלה. מכל מקום ראוי היה במקרה זה, לאור פרק הזמן הרב שחלף מאז ההרשעה, כי כל הצדדים הקשורים במשפט יביאו בחשבון כי מדובר בצורך לגזור את עונשו של נאשם המצוי במעצר.

בנתון להערה זו, נדחה הערר.