החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 3945/07 מדינת ישראל נ. שי אלבז

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכים בשל שיהויבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הארך את מעצרו של המשיב בשישים ימים או עד מתן פסק הדין בתיק, למרות שיהוי ניכר בהליכים. השיקול המכריע היה המסוכנות הנשקפת לאשתו מהמשיב, שעבירות האלימות שיוחסו לו היו חמורות וחריגות. הבית העדיף זאת על שחרור לחלופת מעצר.

העובדות

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בעבירות תקיפת בת-זוג, איומים, כליאת שווא, הצתה וחבלה בכוונה מחמירה כלפי אשתו. כתב האישום הוגש ביוני 2005 וההכרעה בדין ניתנה באפריל 2007, והתיק קבוע לתסקיר ולטיעוני עונש. הבקשה הנוכחית היא השישית להארכת מעצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בשל שיהוי ניכר בסיום ההליכים בבית המשפט המחוזי?
  2. 2.האם שיקולי המסוכנות לבת הזוג מצדיקים הארכת מעצר למרות השיהוי?

הלכות

  1. 1

    שיהוי ניכר בסיום ההליכים אינו מונע הארכת מעצר כאשר המסוכנות למתלוננת עודנה קיימת ושרירה

    ״חוששני שהסכנה לזו האחרונה לא חלפה והיא שרירה וקיימת גם היום״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • שיהוי
  • תקיפת בת-זוג
  • כליאת שווא
  • הצתה
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • חלופת מעצר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

3945/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

שי אלבז

בקשה להארכת מעצר

תאריך הישיבה:

כ"ו באייר התשס"ז

(14.5.07)

בשם המבקשת:

עו"ד אושרה פטל

בשם המשיב:

עו"ד מאיר סויסה

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפת בת-זוג, איומים, כליאת שווא, היזק במזיד, הצתה, הדחה בחקירה, חבלה בכוונה מחמירה והטרדה. תמציתן של העובדות היא שהמערער נהג באלימות באשתו, ולעתים אף כלא אותה בדירתם. באחד הימים נמלטה המתלוננת לבית הוריה, אולם המערער שכנע אותה לשוב אליו, ובאותו יום ממש שבה חמתו ובערה בו עד שבשלב מסוים הצית בלון גז בדירה, ובעקבות כך נשמע קול פיצוץ עז. עקב כך נמלטה המתלוננת על נפשה, אולם המשיב לא הרפה ממנה, הדביק אותה, והפליא בה את מכותיו תוך שהוא נוהג בה באלימות רבה מתוך כוונה לגרום לה ולעובר שבבטנה חבלה חמורה.

כתב-האישום בעניינו של המשיב הוגש לבית משפט קמא בחודש יוני 2005, אולם רק בחודש אפריל 2007 ניתנה הכרעת הדין, במסגרתה הורשע המשיב בעבירות שיוחסו לו. עתה קבוע התיק להגשתו של תסקיר מבחן ולטעוני הצדדים לעונש, וכל אלה אמורים להתקיים בעוד ימים ספורים.

השיהוי הניכר בסיומם של ההליכים חייב את המדינה להתייצב פעם אחר פעם בפני בית משפט זה, ולעתור להארכת מעצרו של המשיב מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. הבקשה הנוכחית היא השישית מסוגה.

לא אסתיר, כי נוכח שיהוי זה הייתי נוטה להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר. ברם, מדובר במי שיוחסה לו מסכת של אלימות קשה וחריגה בחומרתה, אשר כוונה כלפי אשתו, וחוששני שהסכנה לזו האחרונה לא חלפה והיא שרירה וקיימת גם היום. בנסיבות אלו, ונוכח העובדה כי ההליכים בפני בית המשפט המחוזי עומדים בפני סיומם, אני מחליט להיענות לבקשה, ועל כן מוארך מעצרו של המשיב ב-60 ימים, החל מיום 15.5.07 או עד למתן פסק-הדין בת.פ. 8193/05 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ו באייר התשס"ז (14.05.07).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1שיהוי ניכר בסיום ההליכים אינו מונע הארכת מעצר כאשר המסוכנות למתלוננת עודנה קיימת ושרירה