בש"פ 3954/01 תאופיק אבו בלאל נ. מדינת ישראל

העורר הובא לדין בבית-משפט השלום ברחובות בגין העבירות של סחר בסם מסוכן. על-פי הנטען בכתב-האישום מכר העורר לשוטר סמוי ביום 5.4.01 עשרה כדורי סם מסוכן מסוג M.D.M.A ו320- גרם של סם מסוכן מסוג קנביס תמורת סכום כולל של 1,400 ש"ח.

עוד נטען בכתב-האישום כי ביום 12.4.01, לאחר סיכום מוקדם בין העורר לשוטר סמוי, נפגשו השניים עם אדם נוסף שמסר לשוטר הסמוי 1667.17 גרם סם מסוכן מסוג קנביס במחיר 1,500 ש"ח.

בית-משפט השלום ברחובות הורה על שחרורו של העורר בערובה ובתנאי שישהה בבית אביו, בנוכחות אדם אחר ושלא יצא ממנו עד תום משפטו.

ערעור שהגישה המדינה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נתקבל ובית-המשפט הורה על מעצרו של העורר עד תום משפטו.

בית-המשפט המחוזי מצא שלא ניתן ביטוי הולם, בהחלטת השלום למסוכנותו של המשיב שבא לכלל ביטוי בכמות הגדולה של הסם שמכר לאחר. העורר טוען היום כנגד החלטה זו. הוא סבור שהיא נסמכה גם על העובדה שתלויים ועומדים נגדו תיקים המחכים לבירור הדין, בשל עבירות דומות, וכי לא ראוי היה לזקוף לחובתו עובדה זו בעת קבלת ההחלטה על מעצרו. עיון בהחלטת בית-המשפט המחוזי מלמדת כי בית-המשפט היה ער לצורך שלא לזקוף לחובתו של העורר את התיקים התלויים ועומדים כנגדו, אך ציין כי המשיב עצמו בעדות שנגבתה מפיו במשטרה ציין שגם קודם לאותם מקרים שבגינם נעצר נטל חלק בסחר בסמים. בנסיבות אלה אין עילה להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

הלכה היא כי אחת דינם של סוחרי סמים מסוכנים, למעצר, עוד בטרם משפט, בהעדר נסיבות מיוחדות, וגם כאן לא הופרכה חזקת המסוכנות המוצאת ביטוי במעשיו של העורר.

התוצאה היא שהערעור נדחה.