בש"פ 3971/07 רוחי חוג'יראת נ. מדינת ישראל

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה נטען, כי בתאריך 1.1.06, בשעת לילה מאוחרת, המתינה קטינה בקרית ביאליק עם שניים מידידיה להסעה לכרמיאל. בשלב כלשהו עצרה לידם מכונית בה נהג עלא חוג'יראת (להלן: עלא) ועמו היו סלאם חוג'יראת (להלן: סאלם) והעורר. אלה האחרונים הציעו לקטינה ולידידיה להסיעם למחוז חפצם, אולם בפועל גמלה בלבם החלטה לבצע עבירות מין בקטינה. לשם כך עצרו בני החבורה בשלב כלשהו את רכבם, וגרשו את ידידיה של הקטינה, ולאחר מכן המשיכו עמה למקום מבודד. הם הכריחו אותה לפשוט את בגדיה, ובהמשך ביצעו בה, זה אחר זה, מעשי סדום שכללו החדרת איברי מינם לפי הטבעת שלה. אולם בכך לא הסתפקו העורר וחבריו, ובעוד אחד השותפים מבצע את מעשה הסדום, החדיר חברו את איבר מינו לפיה, וחוזר חלילה. לאחר כל אלה דרשו השלושה מהקטינה לצאת מהרכב, ובטרם הסתלקו משם ניגש אליה סלאם פעם נוספת, והחדיר את איבר מינו לפיה עד אשר הגיע לפורקנו. בגין כל אלה יוחסו לעורר וחבריו עבירות של מעשה סדום בנסיבות מחמירות, חטיפה, קשירת קשר לפשע, התעללות בקטין, תקיפה הגורמת חבלה, תקיפה כדי לבצע פשע ואיומים.

עם הגשתו של כתב האישום עתרה המשיבה למעצר העורר וחבריו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי נעתר לכך, ובערר שבפני עותר העורר להורות על הגשתו של תסקיר מעצר כדי שתיבחן שאלת מסוכנתו, ואם יש בחלופה שתוצע על ידו בהמשך כדי לתת לה מענה הולם.

אין בידי לקבל ערר זה. העורר וחבריו ביצעו, על פי הנטען, בגופה של הקטינה אותה חטפו עבירות מין קשות, מזעזעות ומעוררת שאט נפש, תוך שהם פוגעים בגופה, מענים אותה שעה ארוכה ורומסים את כבודה עד עפר. נאשם הנותן את ידו למעשים מסוג זה, ואפילו עברו נקי, מעיד על כך שסכנה מופלגת נשקפת ממנו. את הסכנה הזו אין להניח לפתחו של הצבור, ועל כן תרופתו של העורר, גם במהלך משפטו, היא החזקתו מאחורי סורג ובריח. נוכח השקפתי זו, לא ראיתי מקום להורות על קבלתו של תסקיר מבחן.

הערר נדחה.