פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ 3993/10
בש"פ 4005/10
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
העוררת ב-בש"פ 3993/10
והמשיבה ב-בש"פ 4005/10:
רחל נקר
נ ג ד
המשיבה ב-בש"פ 3993/10
והעוררת ב-בש"פ 4005/10:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בחיפה מיום 24.5.2010, ב-תפ"ח 8038-03-09, שניתן על ידי כבוד השופטים י'
אלרון, מ' גלעד, מ' רניאל ובקשה למעצר מחדש לאחר מתן הכרעת דין
תאריך הישיבה:
י"ב בסיון התש"ע
(25.5.2010)
בשם
העוררת ב-בש"פ 3993/10
והמשיב
ב-בש"פ 4005/10:
עו"ד ליאוניד
פרחובניק; עו"ד אלון אשר
בשם
המשיבה ב-בש"פ
3993/10
והעוררת
ב-בש"פ 4005/10:
עו"ד נעימה
חנאווי
החלטה
1.
העניין העולה בבקשות שלפני הגיע לטיפולי הבוקר, בנסיבות יוצאות דופן. הגברת רחל נקר, העוררת ב-בש"פ 3993/10 (להלן: העוררת), הועמדה לדין יחד עם אחר בעבירה של רצח. אתמול ניתנה הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי. בית המשפט זיכה את העוררת מעבירת הרצח והרשיע אותה בעבירה של סיוע לרצח. מיד לאחר הקראת תמצית הכרעת הדין, התבקש בית המשפט המחוזי על ידי המדינה להורות על מעצרה עד תום ההליכים, וכך היה. הדיון בגזר הדין נקבע בבית המשפט המחוזי להיום.
2.
הבוקר הגישה הסנגוריה הציבורית את עררה של העוררת ובו טענה כי החלטת המעצר מאתמול הייתה שלא כדין, וכי כיוון שהעוררת הייתה במעצר תקופה של 9 חודשים, ואולי גם יותר מכך, רק בית המשפט העליון מוסמך היה להורות על מעצרה. נוכח הטענה בעניין
המעצר הבלתי חוקי, נקבע הדיון על ידי להיום. הסנגוריה ביקשה מבית המשפט המחוזי שלא לקיים דיון בגזר הדין היום, אלא להביא את העוררת לבית משפט זה. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה וקבע דיון לעונש ל- 6.6.2010.
3.
עד שהעותרת הובאה לכאן, התקבלה הבקשה השנייה בעניין, היא בקשת המדינה למעצר מחדש לאחר מתן הכרעת הדין, וכן בקשה שהדיון ייקבע יחד עם עררה של העוררת.
4.
שמעתי את הערר ואת בקשת המדינה יחד והשקפתי היא שעררה של העוררת בדין יסודו (ראו לעניין זה ב-בש"פ 7830/09 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם, 4.10.2009)). עם זאת, מבחינה מעשית אין בכך כדי להועיל לעוררת. השאלה הניצבת בפני היא האם יש מקום לקבל את בקשת המדינה ולעצור מחדש את העוררת.
5.
שמעתי את טענות הצדדים לעניין זה והגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה ולו באופן חלקי. כפי שציינתי ב-בש"פ 7830/09 הנזכר, הכרעת דין מרשיעה היא נסיבה חדשה העשויה להצדיק עיון מחדש בהחלטה בעניין שחרור בערובה. חזקת החפות אינה קיימת עוד, ונוכח חומרת המעשים בהם הורשעה העוררת, יש עילה למעצר מחדש.
6.
הדיון בגזר הדין קבוע כאמור לעוד זמן קצר – 6.6.2010, ואני מורה על מעצר מחדש של העוררת ל-30 ימים מהיום, כשהנחתי היא שתוך פרק זמן זה ניתן יהיה ליתן גזר דין ואם לאו – המדינה תוכל לפנות בבקשה נוספת.
7.
עם כל זאת אבקש להבהיר: הסנגוריה ציינה
כי בכוונתה, לאחר גזר הדין, להגיש ערעור על ההרשעה וכי היא תגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין יחד עם הודעת הערעור. החלטתי זו ניתנת יום לאחר מתן הכרעת הדין, מבלי שלאיש מהצדדים הייתה אפשרות ממשית ללמוד את הכרעת הדין באופן יסודי. בנסיבות אלה מבהירה אני כי ככל שתוגש בבוא היום בקשה לעיכוב ביצוע, החלטתי זו לא תעמוד לעוררת לרועץ, משום שלא נשקלו בה כל השיקולים הנדרשים לעניין עיכוב ביצוע לרבות סיכויי הערעור.
8.
התוצאה היא שאף שהן הערר והן הבקשה מתקבלים, "השורה התחתונה" היא שאני מורה על מעצר מחדש של העוררת ל-30 ימים מהיום או עד למתן גזר דין בבית המשפט המחוזי בעניינה של העוררת, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ב בסיון התש"ע (25.5.2010).
ש ו פ ט ת